גל גבאי: אם בגזענות עסקינן, הנה גזענות ממוסדת. ולמרבה הצער, הייתי אומרת, כה צפויה. בתי ספר בפ''ת מסרבים לקבל כ-100 תלמידים ממוצא אתיופי. אנחנו מדברים על שבועיים וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים. איך זה הפך לריטואל כ''כ-כ''כ מביך, מביש. בוקר טוב לדני קסחון, מנכ''ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה. תסביר לנו את המורכבות של הענין הזה?
דני קסחון: לפני שהייתי נכנס לפ''ת, אני רציתי בקצרה לציין על יוצאי אתיופיה, מה שקורה, מה שמתרחש בישראל. זה מצער מאד שבמדינה ליברלית בשנת 2009, אנחנו שוב חוזרים למקרים כהנה וכהנה, קורים כל יום, ומדינת-ישראל או החברה הישראלית, אינה מפנימה שהגזענות היא הרסנית, בלתי נסבלת, בלתי נסלחת, בכל קנה מדה, ואינה מוקיעה אותה וזה דבר שעצוב לי. אני כאחד שפה גדל והתחנך ושירת את המדינה, ואוהב את המדינה, שאני רואה כל יום והילדים מתחת לגילי, שהם מתחנכים וחיים בישראל ורוצים להיות בחברה ליברלית, שווי זכויות וללא שום סטיגמות, ללא שום צער, כאב.
גל גבאי: אבל הנה אנחנו רואים שהשערים של בתיה''ס הפרטיים המוגדרים דתיים-לאומיים, סגורים בפני הילדים האתיופים.
בן דרור ימיני: צריך להסביר רק דבר אחד - ודני, צריך לומר את הדברים - הם נשלחים אך ורק לבתי''ס הממלכתיים, כי הם חייבים בגלל כל ענייני גיור וכל מיני דברים אחרים, הם חייבים להיות רק בבתי''ס ממלכתיים. אנחנו הופכים הרבה פעמים את בתיה''ס הממלכתיים הדתיים לגזעניים, כאשר בעצם הם אמורים לשאת בכל הנטל. עכשיו, גם במלה הזאת ''נטל'' יש פה בעיה, אבל צריך להסביר שהם הופכים..
גל גבאי: חשבתי שזה זכות!
בן דרור ימיני: לא. לא. כשאני אומר נטל, זאת-אומרת.. בחרתי את המלים.. זאת-אומרת, זה לא הוגן ששמים רק על סוג אחד או במקום מסוים, את כל התלמידים האתיופים. החובה החברתית של כולנו, היא לפזר אותם בין הרבה מאד בתי''ס. זאת חובה...
גל גבאי: גם אם יש העדפה. צריך איזשהו מרווח של בחירה. אם יש העדפה להורים לשלוח את ילדיהם לחינוך דתי, זאת זכות. בוא ניקח בחשבון גם שבתיה''ס האלה ממומנים באחוזים ניכרים על-ידי מדינת-ישראל. זה מימון מדינתי. הם לא יכולים להרשות לעצמם לעשות את הסלקציה הזאת בכניסה. נכון, שי פירון, בוקר טוב לך? עמותת ''הכל חינוך''?
שי פירוון: נכון.
דני קסחון: המקרה של פ''ת, אני רוצה להתייחס. זה לא שקורה היום. זה נמשך ונמשך שנים על גבי שנים.
בן דרור ימיני: דני, אנחנו לא שומעים אותך טוב. יכול להיות שצריך לחדש איתך את הקשר באיזשהי צורה. אנחנו שומעים אותך מאד-מאד מקוטע. הרב שי פירון נמצא על הקו?
הרב שי פירון: נמצא!
בן דרור ימיני:יפה. תן כמה מלים על מה שקורה שם, גם על המאבק שלכם נגד אותה אפליה.
הרב שי פירון: מעבר לעובדה שמאד כואב לשמוע את הדברים ששמענו עכשיו, אני חושב שנגעתם בנקודות המרכזיות. מדינת-ישראל, זכותה וחובתה להציב יעדים לאומיים. ואחד היעדים הלאומיים המרכזיים שלנו כמדינה יהודית, דמוקרטית, ובעיקר כאחד מערכי הצניעות, זה קליטת עליה. מצויירת כאן מציאות שהולכת ומחריפה של הסכמות פוליטיות חסרות ערך, נמוכות, בעייתיות מאד מבחינתי,.
בן דרור ימיני: כשאתה אומר ''הסכמות פוליטיות'', למה אתה מתכוון? למשל, כשמרכזים אותם בבתי''ס מסוימים?
הרב שי פירון: לחוקים כמו חוק נהרי, לחוק כמו חוק נהרי, שמאפשר למערכות חינוכיות לקבל מאה אחוז מימון מהמדינה ו-75 אחוז מהרשות המקומית, ולא להיות.. אני קורא לזה 100 אחוז זכויות ואפס אחוז חובות.
גל גבאי: ולא להיות מחוייבת לחובות לאומיות. אבל אני רוצה לשאול אותך..
הרב שי פירון: זה מאד נחמד בעיניי לשלם 300 שקל בחודש לבי''ס, ולהחליט מי יהיו המורים שלי, מי יהיו התלמידים שילמדו בבי''ס שלי.
בן דרור ימיני: בחינוך הפרטי, אתה מדבר בחינוך הפרטי.
הרב שי פירון: המוכר שאינו רשמי, מה שנקרא בשפתנו. ואני רואה בזה תקלה גדולה. אותי מטרידה מאד העובדה שמדינת-ישראל מפריטה את מערכת החינוך שלה, ובמקום להפוך את מערכת החינוך לכור היתוך, במקום להפוך את מערכת החינוך למקום שבו מתחנכים להיות ביחד, למקום שבו מתחנכים להכיר את האחר, מערכת החינוך הופכת להיות סלגרטיבית והופכת להיות מערכת שממיינת ומדירה אנשים מתוך החברה הישראלית.
גל גבאי: אני רוצה להיכנס לסיפור הספציפי, מעבר לסיפור הגדול שמבנה כמובן את ההירארכיה החברתית הקיימת ואת האופן שבו משרד החינוך או מערכת החינוך משרתת את ההירארכיה הזאת. אני רוצה לשאול אותך, האם במקרה הספציפי הזה של יהודי אתיופיה, של תלמידים אתיופים, הדת משמשת בעצם כיסוי למניעים גזעניים. האם הדת משמשת כלי להדרת האתיופים מטעמים ונימוקים דתיים כאלה ואחרים של נוסחי תפילות ו..
הרב שי פירון: את מחייבת אותי, מה שנקרא, לעבור עכשיו בכובע מהכובע של מנכ''ל ''הכל חינוך'' לכובע השני שלי.
בן דרור ימיני: חייבים רק הסבר קטן, מכיוון שסיבת הדחיה, בחלק מהמקרים ''הם לא מספיק דתיים''.
הרב שי פירון: אז אני רוצה להסביר משהו, ברשותכם. אני חייב גילוי נאות, ברשותכם, אני גם ראש ישיבה תיכונית בפ''ת, וחי בתוך הקהילה הזאת, למרות שאני מעדיף לדבר במישור הארצי. אני אגיב על הדבר הזה באופן חד וחלק.
גל גבאי: אין ביקורת כמו ביקורת פנים.
הרב שי פירון: אני חושב שזו בושה וחרפה להתייחס לאנשים שהגיעו לארץ לפני כחצי-שנה עד שנה, לאתיופיה, במושגים ישראלים של דתי וחילוני. אני חושב שאם כבר, בתיה''ס השונים ובנקודה הזאת, בן דרור, תרשה לי לומר שגם החרדים אינם נקיים, וזה לא הוגן שמדברים רק על המוכר שאינו רשמי הציוני-דתי, כל מי שמקבל תיקצוב מהמדינה, ברשותך, כל מי שנמצא בתוך הקטגוריה הזאת של ''מוכר שאינו רשמי''.
בן דרור ימיני: אין לנו ויכוח בענין הזה.
הרב שי פירון: אני חושב שבמקום להתייחס לעולים מאתיופיה כאנשים שהגיעו עכשיו.. הרי איך אתה יכול להצדיק את החינוך האיכותי התורני שאתה נותן, אם אתה סבור שילד שהגיע לפני חצי-שנה לארץ, יכול לקלקל את הילדים שלך. מי המחנך שמעמיד את עצמו במקום כ''כ חלש! כ''כ חסר השפעה! אני לא מבין, מדובר על בתי''ס שלומדים בהם טובי הילדים מטובי המשפחות. האם מישהו מהם חושב שעשרה או חמישה-עשר ילדים בכיתות א'' עד ג'', שזה עתה הגיעו לארץ, יכולים לקלקל את הילדים, יכולים לפגוע ברמה התורנית! הרי זו ההזדמנות לחבק אותם, לאמץ אותם, לאפשר להם להיכנס לחברה הישראלית דווקא דרך החברה היותר מבוססת והיותר איכותית. אני פשוט לא מצליח להבין! אני אומר בכנות, אני לא מבין!
בן דרור ימיני: יש לך דוגמאות הפוכות? זאת-אומרת, של בי''ס שלקח קבוצה מילדי.. אלה שזה מקרוב באו, ובעצם נהג איתם בצורה אחרת? למה זה חשוב לי, זה חשוב לי כדי לבוא ולומר לאותם בתי''ס שמסרבים, שסוגרים את הדלתות, לומר להם, סליחה, לא רק שזה לא יפגע בכם, אלא זה יעזור.
הרב שי פירון: אתן לך, ברשותך, שלוש דוגמאות: אני אתחיל מהסוף. הדוגמה הבולטת ביותר היא תכנית ''אמיר'' בצבא, שבה באמצעות הפרופ'' ראובן פוירשטיין, דמות אגדית ומופתית, ממיינים את התלמידים האתיופים, בוגרי מערכת החינוך, לא על-פי הקב''א והדפ''ר שאנחנו מכירים, אלא בכלים אחרים. והנה פתאום התברר שלבני הקהילה האתיופית ישנן יכולות לא פחותות ואולי אפילו בתחומים מסוימים יותר, והם מגיעים לכל תחום בצבא פתאום, כי פשוט התאימו את השפה ואת המושגים לצרכים וגילו שאנשים הם מוכשרים ויש היום בכל יחידה צה''לית שאתה רק רוצה.
בן דרור ימיני: איך מיישמים את זה בבתי''ס, זמננו מאד-מאד קצר.
הרב שי פירון: בשניה אני מסיים. דוגמה שניה היא אדם מדהים בשם חיים פרי, שניהל את כפר הנוער ''מינעוד'', והדוגמה השלישית היא בתי''ס רבים - אני יכול לומר לך שאצלי בישיבה התיכונית לומדים תלמידים מתוך בני העדה האתיופית, ואני לא רואה שום הבדל בינם לבין ילדים אחרים.
גל גבאי: שזה נפלא, אבל ב..אין ספק. אנחנו חייבים להסכים איתך באופן גורף, שי פירון, עמותת ''הכל חינוך''.
בן דרור ימיני: רצינו תגובה של עיריית פ''ת.
גל גבאי: אז הנה! יש תגובה! תתפלא! אמנם ניסינו לדבר עם ראש העיר בכבודו ובעצמו, אבל הוא לא ענה, ורק נאמר שעירית פ''ת נמצאת בחופשה, לפחות כך רוב בעלי התפקידים. ובכל-זאת, הנה התגובה: ''נותרו 100 תלמידים המיועדים לשיבוץ''. העיריה פרסמה בעיתונות המקומית את רשימת בתיה''ס ובתוכם גם הפרטיים, עליהם אמורים ההורים לרשום את ילדיהם. סוכם עם מנכ''ל משרד החינוך, עימו נועד ראש העיר בשבוע שעבר, שאנו נדווח לו, במדה וההורים יתקלו בסירוב כזה או אחר, .. שהמשרד יפנה ישירות להנהלת בתיה''ס. אנו מקוים שלאחר שיחה נוקבת שערך ראש העיר עם המנהלים, לא יווצר סירוב כזה''. מה אתה אומר, חמקמק משהו..
בן דרור ימיני: לא, זה חמקמק.. ריבונו של עולם.. לעצור להם את התקציבים מיד, לכל אלה שמסרבים לקבל. זהו!
גל גבאי: נקודה!