|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צ
ריך ללמד את התרבות האתיופית
ירון דקל: עכשיו נעבור לעניין פתח תקווה ומצטרף אלינו כאן באולפן כתבנו לענייני חינוך איתם לחובר, שלום.
איתם לחובר: שלום ירון.
ירון דקל: שבוע ימים לפני פתיחת הלימודים תמונת המצב העדכנית.
איתם לחובר: תמונת המצב העדכנית בכל הנוגע לתלמידים עולים מאתיופיה שאמורים להקלט במערכת החינוך בעיר פתח תקווה
ירון דקל: על כמה תלמידים בסך הכל מהעדה האתיופית אנחנו מדברים בפתח תקווה? בערך
איתם לחובר: אנחנו מדברים רק על תלמידים בחינוך היסודי, מספר של קצת יותר מ700.
ירון דקל: 700. בעצם יש בעיה בחינוך הדתי שחלקו הוא חינוך דתי פרטי, חלקו הוא ממלכתי דתי.
איתם לחובר: נכון. בתי הספר הממלכתיים דתיים בפתח תקווה, חמישה במספר קלטו בשנים האחרונות את הרוב המוחלט של התלמידים העולים מאתיופיה. הם דורשים פריסה, חלוקה שוויונית בין כל בתי הספר בפתח תקווה שמעניקים חינוך דתי. למעט חמשת בתי הספר הממלכתיים דתיים יש עוד כחמישה עשר בתי ספר בפתח תקווה ירון שמעניקים חינוך דתי. אנחנו מדברים על בתי ספר דתיים לאומיים. אנחנו מדברים על בתי הספר של ש"ס, של אגודה. בתי ספר שאתה מכיר אותם אולי וכולנו מכירים אותם בשם מוכרים שאינם רשמיים אבל הם ניזונים מתקציבים של המדינה. יש להם סמל מוסד וכו'' והם אינם מוכנים לקלוט את התלמידים האתיופים בבית ספרם.
ירון דקל: והחינוך הממלכתי דתי אומר לא רק בבית ספרנו, תרתי משמע. גם אצלם.
איתם לחובר: הוא כבר אומר את זה הרבה מאוד שנים. הקיץ הזה הוא נחוש לשים לזה סוף ואתמול במסיבת עיתונאים הם הודיעו שמאחד בספטמבר ועד להודעה חדשה אין לימודים בפתח תקווה, לא רק ביסודי בכלל.
ירון דקל: בוא נשמע נציג מהעדה האתיופית שדיבר ביומן הבוקר נכון? אתמול
ירון דקל: אתמול, דני קסהון. הוא מנכ"ל ארגוני הקהילות של אתיופיה בישראל.
דני קסהון: זה דבר שפוגע וזה דבר בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת. לא יכול להיות שבתי הספר האלה ממומנים על ידי המדינה ויש להם תקציב עתק במאה אחוז ולא ירצו לקבל את קהילת יוצאי אתיופיה ואת הילדים שרוצים ללמוד, להתחנך ולגדול בחברה בריאה. אני חושב שהצד של הילדים, מה שעוברים הם עוברים טראומה בלתי ניתן לתיקון.
איתם לחובר: כך דני קסהון
ירון דקל: שמדבר על הגזענות
איתם לחובר: על אפליה, כן מדבר על גזענות ואפליה והנה יהודה לנסקרון, יו"ר מועצת ההורים העירונית ורק כדי שנבין מועצת ההורים מאגדת גם את פורום ההורים הממלכתי דתי וגם את ועד ההורים העירוני. הנה ההודעה שאתמול הוא הוציא.
יהודה לנסקרון: אם הילדים האתיופים לא משובצים במסגרות החינוך הפרטי כל מערכת החינוך בפתח תקווה, אני חוזר כל מערכת החינוך בפתח תקווה למעט גני הילדים והחינוך המיוחד, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים כל מערכת החינוך תושבת בראשון לספטמבר ועד להודעה חדשה. אנחנו הפעם לא נשבר. אנחנו הולכים עם המאבק הזה עד הסוף ומה שקורה בפתח תקווה זו אפליה חד משמעית של בתי הספר הפרטיים. אנחנו לא ניתן לזה יד והולכים במאבק הזה הפעם עד הסוף.
ירון דקל: האם דואג אותו דובר למצב החינוך בפתח תקווה או שגם ההורים בבתי הספר האלה רוצים פחות תלמידים אתיופים בבית הספר רק לא קוראים לזה בשם הזה?
איתם לחובר: גם וגם. אבל הכל זה לטובת מערכת החינוך ואני אתן לך דוגמא אחת. בפתח תקווה היו שישה בתי ספר ממלכתיים דתיים יסודיים. אחד ירון נסגר הקיץ הזה מכיוון שהיה בו פשוט רוב גורף, שמונים אחוז מהתלמידים היו עולים מאתיופיה. תלמידים שלא עולים מאתיופיה לא הגיעו, לא רצו להרשם לבית הספר וכך נוצר מצב שזה בית ספר רק לתלמידים מאתיופיה והוא נסגר. הם רוצים פריסה שוויונית לטובת שני הצדדים.
ירון דקל: איפה אתה היית נכנס לתמונה חבר הכנסת שאול מופז?
ח"כ שאול מופז: פנו אלי גם בני הקהילה וגם הרב פרומן שמטפל בסוגייה הזאת. אני חושב שזה גזענות לשמה. אין לי מילה אחרת. אין לי הגדרה אחרת. גזענות היא גם אלימות. היא האלימות הגרועה ביותר שכן היא ממסדית והתוצאה הזאת שהממסד אלים כלפי האזרחים זה דבר מקומם. אני חושב שראש הממשלה חייב להתערב בנושא הזה. הוא חייב לקרוא לשרי החינוך והקליטה ולעקור את העניין הזה מהשורש. שמנהלי אותם בתי ספר שלא רוצים לקבל את הילדים האתיופים יראו שזה לא רק סיפור תקשורתי אלא נושא שיש לגביו קונצנזוס מערכתי זה יפתר. אם יגיבו על העניין הזה בקלות ואולי פה איזה הפגנה ושם איזה סגירה של בתי ספר זה יקרה שוב ושוב. איך לדעתך יכול או אמור להרגיש ילד שהממסד לא מוכן לקבל אותו ושהמערכת מתייחסת אליו תסלח לי על הביטוי כמצורע? זה לא יכול להיות דבר כזה.
איתם לחובר: שר החינוך ירון התערב. כבר בשבוע שעבר הוא גינה את התופעה והוא איים בסנקציות על בתי ספר שלא יקבלו תלמידים אתיופים. הוא אמר ששום תירוץ לא יתקבל בעניין הזה. מדובר כאן חד משמעית באפליה ואתמול ירון בערב הוא שולח שלושה מכתבים לשלושה בתי ספר דתיים לאומיים, אפילו ידנית מוסרים להם שלא יגידו שלא קיבלו ובמכתבים האלה הוא חוזר על הבקשה שלו.
ירון דקל: חבר הכנסת מופז נדמה לי שגם אתה היית ילד עולה נכון?
ח"כ שאול מופז: אני עליתי בגיל 9 לארץ מאירן. אני חושב שהמציאות של שנות החמישים לא דומה למציאות של שנות ה2000. בשנות החמישים אני לא נתקלתי בתופעה מן הסוג הזה ואני חושב שצריך ללמד יותר על התרבות האתיופית ולספר את סיפור עלייתם לארץ וזה לא יכול להיות שמוסדות שהם מקבלים תמיכה ממדינת ישראל ושייכים למערכת החינוך יפעלו באופן גזעני ואני טוען שזה גם אלימות לשמה אל מול ילדים שהם אזרחי מדינת ישראל וזה פשוט לפגוע בכל האמונה שלהם והאמון שלהם במדינת ישראל ובאמון שלנו.
ירון דקל: אתה יכול להחזיר אותנו לדקה אחת או שתיים ולתאר לנו בכל זאת איך זה להיות ילד עולה? קיבלו אותך בקלות? התערית בקלות? הרגשת שיש מחסומים? הרי לא ידעת עברית כשעלית
ח"כ שאול מופז: לא, לא ידעתי עברית. תראה הקליטה לכל ילד לא משנה מהיכן הוא עלה וגם באיזה שנה הוא עלה, בכל דרך היא קשה מאוד. זה עניינים של שינוי מקום, שינוי תרבות, שינויי שפה, קליטה בחברה חדשה. אלה קשיים שככל שאתה יותר צעיר הם הולכים ומתעצמים.
ירון דקל: וכשאתה עולה מאירן הם קשים יותר?
ח"כ שאול מופז: לא. אני לא חשתי, היו עוד עולים באותה תקופה שעלו לארץ ממקומות אחרים. אני לא חשתי שונה מעולים אחרים אבל יש קשיים טבעיים בעצם הקליטה שלך באזור חדש ובמציאות חדשה ואני מאמין שהממסד, המדינה, המנהיגות חייבת לעשות הכל על מנת להקל על הקליטה ולא על מנת להקשות.
ירון דקל: מתי אתה אמרת לעצמך אני ישראלי?
ח"כ שאול מופז: זה לקח זמן.
ירון דקל: בגיוס או לפני הגיוס?
ח"כ שאול מופז: אני חושב שלפני הגיוס. אני הייתי גם 4 שנים בפנימיה חקלאית בנהלל ושם למעשה חשתי שאני ישראלי ברגע שהתעריתי בנוער הישראלי ובנוער של העמק באותה תקופה. אז חשתי שאני ישראלי זה היה לפני הגיוס, בוודאי בגיוס.
ירון דקל: לא זכרתי שהיית בפנימייה חקלאית
ח"כ שאול מופז: הייתי ארבע שנים בפנימייה חקלאית
ירון דקל: כלומר אתה במקצוע חלופי חוץ מרמטכ"ל אתה גם חקלאי?
ח"כ שאול מופז: כן. אני הייתי רפתן וגם עסקתי בפלחה בנהלל במשך ארבע שנים.
ירון דקל: אל תרחיב בזה שלא נגיע למסקנה שאתה רואה את עצמך כמועמד טבעי לתפקיד שר החקלאות
ח"כ שאול מופז: לא. אתה ישר מחבר את זה לחיבורים הפוליטיים אבל בשנות נעורי גם בגלל המצב הכלכלי בבית וגם על מנת להתערות יותר טוב ההחלטה או הציפיה הייתה שנגיע למקום שבו אפשר להשתלב יותר טוב בחברה הישראלית. אילת של אותם הימים היה סוף העולם אתה יודע, היה קשה להגיע בתחומים של חינוך וגם בתחום הכלכלי, כל זה ביחד הביא אותי לנהלל ואלו היו שנים מדהימות בכל היבט.
ירון דקל: בסופו של דבר הצלחת לא רע צריך לומר
ח"כ שאול מופז: אני חושב שמדינת ישראל נתנה לי הזדמנות שווה ואני חושב שהיום הדבר הזה שקורה בפתח תקווה והוא אולי דוגמא לכך שלא לכל האזרחים במדינת ישראל יש הזדמנות שווה ואני כזכור לך, אני כרמטכ"ל גם יצאתי עם תכנית עתידים לחינוך האקדמאי ומתן הזדמנות שווה לעולים ולאתיופים ולדרוזים ולבני הפריפריה ואני היום גאה מאוד ש17 איש בתכנית הזאת
ירון דקל: 17 אלף?
ח"כ שאול מופז: 17 אלף סטודנטים ותלמידים בתכנית הזאת והיעד שלנו זה להגיע ל40 אלף בשנת 2020 ואני מאמין גדול מאוד של מתן שוויון הזדמנויות.
ירון דקל: תודה רבה לך חבר הכנסת שאול מופז, קדימה, על הדברים האלה.
ח"כ שאול מופז: תודה ולהתראות.
ירון דקל: יום טוב. איתם לחובר אז איך זה יגמר?
איתם לחובר: איך זה יגמר? צריך להגיע לאחד בספטמבר ולראות אם ההורים האלה שכל כך נחושים באמת ירון הסוגייה הזאת עולה מדי קיץ לשים לזה סוף אחת ולתמיד אכן ישביתו את מערכת החינוך או שתהיה איזושהי פשרה עד אז. אני יכול לומר לך שלבתי הספר הפרטיים יש איזושהי פשרה מול ראש העיר. ההורים לא מקבלים את הפשרה הזאת, מגדירים אותה מגוחכת. מדובר על שילובם של מספר מינורי של תלמידים בבתי הספר הפרטיים
ירון דקל: אתה תמשיך לעקוב, תבוא ותעדכן אותנו. יש עוד שבוע עד פתיחת שנת הלימודים איתם לחובר ויש מסרון אחד בעקבות הדברים שלך ממוטי מקרית מלאכי, הוא אומר בניגוד למה שאמרת שבמוסדות ש"ס לא מקבלים אתיופים ההפך, במוסדות של ש"ס מקבלים. בוא ותראה בקרית מלאכי כמה הרבה תלמידים יש ממוצא אתיופי. הוא לא מדבר על פתח תקווה אבל הוא מדבר על קרית מלאכי. מוטי כותב לנו מסרון משם. איתם לחובר, כתבנו לענייני חינוך תודה רבה לך על הדיווח הזה.
איתם לחובר: תודה ירון.
איתם לחובר: שלום ירון.
ירון דקל: שבוע ימים לפני פתיחת הלימודים תמונת המצב העדכנית.
איתם לחובר: תמונת המצב העדכנית בכל הנוגע לתלמידים עולים מאתיופיה שאמורים להקלט במערכת החינוך בעיר פתח תקווה
ירון דקל: על כמה תלמידים בסך הכל מהעדה האתיופית אנחנו מדברים בפתח תקווה? בערך
איתם לחובר: אנחנו מדברים רק על תלמידים בחינוך היסודי, מספר של קצת יותר מ700.
ירון דקל: 700. בעצם יש בעיה בחינוך הדתי שחלקו הוא חינוך דתי פרטי, חלקו הוא ממלכתי דתי.
איתם לחובר: נכון. בתי הספר הממלכתיים דתיים בפתח תקווה, חמישה במספר קלטו בשנים האחרונות את הרוב המוחלט של התלמידים העולים מאתיופיה. הם דורשים פריסה, חלוקה שוויונית בין כל בתי הספר בפתח תקווה שמעניקים חינוך דתי. למעט חמשת בתי הספר הממלכתיים דתיים יש עוד כחמישה עשר בתי ספר בפתח תקווה ירון שמעניקים חינוך דתי. אנחנו מדברים על בתי ספר דתיים לאומיים. אנחנו מדברים על בתי הספר של ש"ס, של אגודה. בתי ספר שאתה מכיר אותם אולי וכולנו מכירים אותם בשם מוכרים שאינם רשמיים אבל הם ניזונים מתקציבים של המדינה. יש להם סמל מוסד וכו'' והם אינם מוכנים לקלוט את התלמידים האתיופים בבית ספרם.
ירון דקל: והחינוך הממלכתי דתי אומר לא רק בבית ספרנו, תרתי משמע. גם אצלם.
איתם לחובר: הוא כבר אומר את זה הרבה מאוד שנים. הקיץ הזה הוא נחוש לשים לזה סוף ואתמול במסיבת עיתונאים הם הודיעו שמאחד בספטמבר ועד להודעה חדשה אין לימודים בפתח תקווה, לא רק ביסודי בכלל.
ירון דקל: בוא נשמע נציג מהעדה האתיופית שדיבר ביומן הבוקר נכון? אתמול
ירון דקל: אתמול, דני קסהון. הוא מנכ"ל ארגוני הקהילות של אתיופיה בישראל.
דני קסהון: זה דבר שפוגע וזה דבר בלתי נסבל ולא מתקבל על הדעת. לא יכול להיות שבתי הספר האלה ממומנים על ידי המדינה ויש להם תקציב עתק במאה אחוז ולא ירצו לקבל את קהילת יוצאי אתיופיה ואת הילדים שרוצים ללמוד, להתחנך ולגדול בחברה בריאה. אני חושב שהצד של הילדים, מה שעוברים הם עוברים טראומה בלתי ניתן לתיקון.
איתם לחובר: כך דני קסהון
ירון דקל: שמדבר על הגזענות
איתם לחובר: על אפליה, כן מדבר על גזענות ואפליה והנה יהודה לנסקרון, יו"ר מועצת ההורים העירונית ורק כדי שנבין מועצת ההורים מאגדת גם את פורום ההורים הממלכתי דתי וגם את ועד ההורים העירוני. הנה ההודעה שאתמול הוא הוציא.
יהודה לנסקרון: אם הילדים האתיופים לא משובצים במסגרות החינוך הפרטי כל מערכת החינוך בפתח תקווה, אני חוזר כל מערכת החינוך בפתח תקווה למעט גני הילדים והחינוך המיוחד, בתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים כל מערכת החינוך תושבת בראשון לספטמבר ועד להודעה חדשה. אנחנו הפעם לא נשבר. אנחנו הולכים עם המאבק הזה עד הסוף ומה שקורה בפתח תקווה זו אפליה חד משמעית של בתי הספר הפרטיים. אנחנו לא ניתן לזה יד והולכים במאבק הזה הפעם עד הסוף.
ירון דקל: האם דואג אותו דובר למצב החינוך בפתח תקווה או שגם ההורים בבתי הספר האלה רוצים פחות תלמידים אתיופים בבית הספר רק לא קוראים לזה בשם הזה?
איתם לחובר: גם וגם. אבל הכל זה לטובת מערכת החינוך ואני אתן לך דוגמא אחת. בפתח תקווה היו שישה בתי ספר ממלכתיים דתיים יסודיים. אחד ירון נסגר הקיץ הזה מכיוון שהיה בו פשוט רוב גורף, שמונים אחוז מהתלמידים היו עולים מאתיופיה. תלמידים שלא עולים מאתיופיה לא הגיעו, לא רצו להרשם לבית הספר וכך נוצר מצב שזה בית ספר רק לתלמידים מאתיופיה והוא נסגר. הם רוצים פריסה שוויונית לטובת שני הצדדים.
ירון דקל: איפה אתה היית נכנס לתמונה חבר הכנסת שאול מופז?
ח"כ שאול מופז: פנו אלי גם בני הקהילה וגם הרב פרומן שמטפל בסוגייה הזאת. אני חושב שזה גזענות לשמה. אין לי מילה אחרת. אין לי הגדרה אחרת. גזענות היא גם אלימות. היא האלימות הגרועה ביותר שכן היא ממסדית והתוצאה הזאת שהממסד אלים כלפי האזרחים זה דבר מקומם. אני חושב שראש הממשלה חייב להתערב בנושא הזה. הוא חייב לקרוא לשרי החינוך והקליטה ולעקור את העניין הזה מהשורש. שמנהלי אותם בתי ספר שלא רוצים לקבל את הילדים האתיופים יראו שזה לא רק סיפור תקשורתי אלא נושא שיש לגביו קונצנזוס מערכתי זה יפתר. אם יגיבו על העניין הזה בקלות ואולי פה איזה הפגנה ושם איזה סגירה של בתי ספר זה יקרה שוב ושוב. איך לדעתך יכול או אמור להרגיש ילד שהממסד לא מוכן לקבל אותו ושהמערכת מתייחסת אליו תסלח לי על הביטוי כמצורע? זה לא יכול להיות דבר כזה.
איתם לחובר: שר החינוך ירון התערב. כבר בשבוע שעבר הוא גינה את התופעה והוא איים בסנקציות על בתי ספר שלא יקבלו תלמידים אתיופים. הוא אמר ששום תירוץ לא יתקבל בעניין הזה. מדובר כאן חד משמעית באפליה ואתמול ירון בערב הוא שולח שלושה מכתבים לשלושה בתי ספר דתיים לאומיים, אפילו ידנית מוסרים להם שלא יגידו שלא קיבלו ובמכתבים האלה הוא חוזר על הבקשה שלו.
ירון דקל: חבר הכנסת מופז נדמה לי שגם אתה היית ילד עולה נכון?
ח"כ שאול מופז: אני עליתי בגיל 9 לארץ מאירן. אני חושב שהמציאות של שנות החמישים לא דומה למציאות של שנות ה2000. בשנות החמישים אני לא נתקלתי בתופעה מן הסוג הזה ואני חושב שצריך ללמד יותר על התרבות האתיופית ולספר את סיפור עלייתם לארץ וזה לא יכול להיות שמוסדות שהם מקבלים תמיכה ממדינת ישראל ושייכים למערכת החינוך יפעלו באופן גזעני ואני טוען שזה גם אלימות לשמה אל מול ילדים שהם אזרחי מדינת ישראל וזה פשוט לפגוע בכל האמונה שלהם והאמון שלהם במדינת ישראל ובאמון שלנו.
ירון דקל: אתה יכול להחזיר אותנו לדקה אחת או שתיים ולתאר לנו בכל זאת איך זה להיות ילד עולה? קיבלו אותך בקלות? התערית בקלות? הרגשת שיש מחסומים? הרי לא ידעת עברית כשעלית
ח"כ שאול מופז: לא, לא ידעתי עברית. תראה הקליטה לכל ילד לא משנה מהיכן הוא עלה וגם באיזה שנה הוא עלה, בכל דרך היא קשה מאוד. זה עניינים של שינוי מקום, שינוי תרבות, שינויי שפה, קליטה בחברה חדשה. אלה קשיים שככל שאתה יותר צעיר הם הולכים ומתעצמים.
ירון דקל: וכשאתה עולה מאירן הם קשים יותר?
ח"כ שאול מופז: לא. אני לא חשתי, היו עוד עולים באותה תקופה שעלו לארץ ממקומות אחרים. אני לא חשתי שונה מעולים אחרים אבל יש קשיים טבעיים בעצם הקליטה שלך באזור חדש ובמציאות חדשה ואני מאמין שהממסד, המדינה, המנהיגות חייבת לעשות הכל על מנת להקל על הקליטה ולא על מנת להקשות.
ירון דקל: מתי אתה אמרת לעצמך אני ישראלי?
ח"כ שאול מופז: זה לקח זמן.
ירון דקל: בגיוס או לפני הגיוס?
ח"כ שאול מופז: אני חושב שלפני הגיוס. אני הייתי גם 4 שנים בפנימיה חקלאית בנהלל ושם למעשה חשתי שאני ישראלי ברגע שהתעריתי בנוער הישראלי ובנוער של העמק באותה תקופה. אז חשתי שאני ישראלי זה היה לפני הגיוס, בוודאי בגיוס.
ירון דקל: לא זכרתי שהיית בפנימייה חקלאית
ח"כ שאול מופז: הייתי ארבע שנים בפנימייה חקלאית
ירון דקל: כלומר אתה במקצוע חלופי חוץ מרמטכ"ל אתה גם חקלאי?
ח"כ שאול מופז: כן. אני הייתי רפתן וגם עסקתי בפלחה בנהלל במשך ארבע שנים.
ירון דקל: אל תרחיב בזה שלא נגיע למסקנה שאתה רואה את עצמך כמועמד טבעי לתפקיד שר החקלאות
ח"כ שאול מופז: לא. אתה ישר מחבר את זה לחיבורים הפוליטיים אבל בשנות נעורי גם בגלל המצב הכלכלי בבית וגם על מנת להתערות יותר טוב ההחלטה או הציפיה הייתה שנגיע למקום שבו אפשר להשתלב יותר טוב בחברה הישראלית. אילת של אותם הימים היה סוף העולם אתה יודע, היה קשה להגיע בתחומים של חינוך וגם בתחום הכלכלי, כל זה ביחד הביא אותי לנהלל ואלו היו שנים מדהימות בכל היבט.
ירון דקל: בסופו של דבר הצלחת לא רע צריך לומר
ח"כ שאול מופז: אני חושב שמדינת ישראל נתנה לי הזדמנות שווה ואני חושב שהיום הדבר הזה שקורה בפתח תקווה והוא אולי דוגמא לכך שלא לכל האזרחים במדינת ישראל יש הזדמנות שווה ואני כזכור לך, אני כרמטכ"ל גם יצאתי עם תכנית עתידים לחינוך האקדמאי ומתן הזדמנות שווה לעולים ולאתיופים ולדרוזים ולבני הפריפריה ואני היום גאה מאוד ש17 איש בתכנית הזאת
ירון דקל: 17 אלף?
ח"כ שאול מופז: 17 אלף סטודנטים ותלמידים בתכנית הזאת והיעד שלנו זה להגיע ל40 אלף בשנת 2020 ואני מאמין גדול מאוד של מתן שוויון הזדמנויות.
ירון דקל: תודה רבה לך חבר הכנסת שאול מופז, קדימה, על הדברים האלה.
ח"כ שאול מופז: תודה ולהתראות.
ירון דקל: יום טוב. איתם לחובר אז איך זה יגמר?
איתם לחובר: איך זה יגמר? צריך להגיע לאחד בספטמבר ולראות אם ההורים האלה שכל כך נחושים באמת ירון הסוגייה הזאת עולה מדי קיץ לשים לזה סוף אחת ולתמיד אכן ישביתו את מערכת החינוך או שתהיה איזושהי פשרה עד אז. אני יכול לומר לך שלבתי הספר הפרטיים יש איזושהי פשרה מול ראש העיר. ההורים לא מקבלים את הפשרה הזאת, מגדירים אותה מגוחכת. מדובר על שילובם של מספר מינורי של תלמידים בבתי הספר הפרטיים
ירון דקל: אתה תמשיך לעקוב, תבוא ותעדכן אותנו. יש עוד שבוע עד פתיחת שנת הלימודים איתם לחובר ויש מסרון אחד בעקבות הדברים שלך ממוטי מקרית מלאכי, הוא אומר בניגוד למה שאמרת שבמוסדות ש"ס לא מקבלים אתיופים ההפך, במוסדות של ש"ס מקבלים. בוא ותראה בקרית מלאכי כמה הרבה תלמידים יש ממוצא אתיופי. הוא לא מדבר על פתח תקווה אבל הוא מדבר על קרית מלאכי. מוטי כותב לנו מסרון משם. איתם לחובר, כתבנו לענייני חינוך תודה רבה לך על הדיווח הזה.
איתם לחובר: תודה ירון.
טוחן מדיה - בניית אתרים באינטרנט