|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
א
תגר עצום של קליטת עלייה
גל גבאי : אנחנו פותחים עם סירובם של מנהל בתי הספר בפ"ת מסרבים לקלוט תלמידים אתיופים לשורותיהם ככל תלמיד. 4 ימים לפני תחילת שנת הלימודים, סיפור פ"ת מצית את הסיפור הגדול, סלקציה עדתית בבתי ספר פרטיים דתיים בעיקר, הכל בחסות מידת התורנות והאדיקות. אנחנו אומרים בוקר טוב לאור קשתי, עיתון הארץ שמוביל את הסיפור בפ"ת.
אור קשתי : בוקר טוב.
גל גבאי : וגם לרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך.
רב שי פירון : שלום בוקר טוב.
גל גבאי : אבל אנחנו פותחים עם מוטי זפט, מ"מ ראש עיריית פ"ת והממונה על החינוך הדתי בעיר.
מוטי זפט : בוקר טוב לכם.
בן דרור ימיני : בוקר טוב מוטי. בוא תנסה אתה להסביר לנו את תמונת המצב נכון לרגע זה ארבעה ימים לפני.
מוטי זפט : תמונת המצב היא שועד ההורים העירוני החליטה על השבתת המערכת כולה הדתית ושאינה דתית על כך הטענה שאין חלוקה שוויונית של עולי אתיופיה בבתי הספר.
בן דרור ימיני : ואין חלוקה שוויונית.
מוטי זפט : אין חלוקה שוויונית. אני אשמח מאוד שתהיה חלוקה שוויונית שגם בתי הספר החרדים וגם בתי הספר החילונים יישאו בנטל. התקשורת מטבעה שהיא אוהבת צבע וכדומה ממקדת את העניין בשלושה בתי ספר פרטיים.
גל גבאי : אבל אתה מתעלם רגע בנקודה חשובה והיא שהמשפחות האתיופיות מבקשות לשלוח את הילדים שלהם רק למוסדות דתיים משום שאנחנו פה במדינת ישראל מפקפקים ביהדותם.
מוטי זפט : לא לא נקודה חשובה מאוד העלת, הם לא מבקשים, הם נאלצים בשיחות איתם כולם יגידו לך לפחות אלו מהם שבקיאים בתמונה, שהנקודה שהם דורשים או מבקשים ללכת לבתי ספר דתיים היא שיש עליהם איום.
בן דרור ימיני : מצד הממסד הרבני.
מוטי זפט : יפה. אז אני מציע שבמקביל להפניית החצים כנגד בתי הספר הפרטיים שאני שותף לטענה הזאת תפנו גם חצים כנגד הרבנות הראשית לישראל שמאיימת על ההורים שכבר ... ארצה, שאם הם לא ישלחו לבתי ספר דתיים, אז לא יעלו את המשפחות שלהם שנשארו שמה.
בן דרור ימיני : זו נקודה חשובה אבל בוא נחזור למה שקורה כרגע בפ"ת מהסיבה הפשוטה, יש למעלה מ- 700 תלמידים אתיופים, יש 40 בתי ספר, תקן אותי אם אני טועה.
מוטי זפט : נכון.
בן דרור ימיני : יפה. ומתוכם רק חמישה בעצם קולטים, רק הדתיים ממלכתיים. עד כאן הכל נכון.
מוטי זפט : כמעט נכון.
בן דרור ימיני : ז"א רוב מוחלט של בתי הספר בכלל לא משתתפים כאשר יש עוד בתי ספר מוכרים בלתי רשמיים נכון, זאת ההגדרה שלהם, שהם לא מקבלים בעצם את התלמידים, שם מוקד הבעיה.
מוטי זפט : ואם לדייק גם הם מקבלים חלקם אלו של הציונות הדתית שכלפיהם כעת מפנים את כל התרעומת הם מקבלים במספרים מצומצמים מדי קטנים מדי. צריך לגנות את זה וצריך לכפות עליהם לקבל יותר.
בן דרור ימיני : אני אגיד לך למה, יש פה משהו, בדיוק חרדים התרגלנו כבר.
מוטי זפט : למה אבל, בגלל שיש להם כוח פוליטי בכנסת.
בן דרור ימיני : נכון אוקיי. אז בוא בוא תגדיר את הבעיה, ז"א האם הם רוצים להתקבל גם לבתי הספר מהזרם החרדי.
מוטי זפט : אני מניח שהם מכירים את החרדי בדיוק שהם מכירים את הפרטי וגם את הממד, מדובר במשפחות שהגיעו עכשיו בקיץ. כל הבעיה מתמקדת במשפחות שהגיעו בקיץ האחרון. אנחנו סיימנו את שנת הלימודים האחרונה ללא ילד אחד שלא שובץ. היה קשה אבל הצלחנו. מדובר במשפחות שהגיעו עכשיו, עכשיו מה מוקד הבעיה, לנו יש פתרון שהצענו אותו למנכ"ל משרד החינוך, כל הילדים עולים לכיתות א'' מבין עולי אתיופיה בין אלה שלמדו כאן הילדים בין אלה שהגיעו לפני שבוע לפ"ת התקבלו , התקבלו שלושה ילדים בכיתה בממד, שני ילדים בכיתה באותם מוסדות שכל החצים מפונים כלפיהם. ואני חוזר שוב אני שותף מלא לביקורת כלפיהם כפי שהם נהגו עד היו הפרטיים.
בן דרור ימיני : יתקבלו מה, לכיתות במסגרות נפרדות.
מוטי זפט : לא בכיתות יחד עם הילדים הותיקים.
גל גבאי : אז מי לא התקבל.
מוטי זפט : הבעיה איך שאני רואה אותה מתמקדת בילדים שבאים מכיתות ב'' עד ו'', כך ... ילד בגיל עשר שהגיע שם במרכז הקליטה תאמין לי שיותר מלהגיד בוקר טוב קוראים לי משה הוא לא יודע הרבה בעברית, אני לא מדבר איתך על במקצועות שונים.
בן דרור ימיני : אבל יש לך חוות דעת מקצועית שאומרת.
מוטי זפט : וודאי.
בן דרור ימיני : בוא דבר עליה בשתי מילים.
מוטי זפט : חוות הדעת המקצועית הזאת של ד"ר מיכל שלייפר שעבדה הרבה עם ילדים עולי אתיופיה אומרת, הבסיס ליכולת שלהם להתקדם בלימודים הכלליים בכל המקצועות היא ... השפה העברית, לימודי כתיבה וקריאה. ולכן מגיע ילד בן 10 ממרכז קליטה ואין לו שום ידע לקרוא ללכת שנה וחצי בכיתה, נכון זה נשמע לא יפה זה נראה לא יפה, בכיתות הומוגניות 20 תלמידים, אגב בתוך בתי הספר הרגילים, שיעורי התעמלות הם יעשו עם החבר''ה שלנו, טיולים שלנו, אפשר לעשות עוד דברים עם שלנו, אבל במוקד הכיתה שלהם 20 תלמידים .... לימודים, ואנחנו אחרי שנה שנה וחצי לפי ההתקדמות האישית בוחנים כל ילד לרמת ההישגים שהוא הגיע אם הוא מתקרב לרמה של הילד הישראלי שכבר למד פה 4 שנים בבי"ס והוא יצליח תוך שנה להדביק את הפער הזה הוא מיד נכנס לכיתה. בתי הספר מתחייבים מראש שהם יקלטו כל מי שעומד בקריטריונים ללימודים.
בן דרור ימיני : מכל מיני סיבות שלא ניכנס אליהם כרגע, משרד החינוך מתנגד לפתרון הזה.
מוטי זפט : אני מת לדעת למה לא מצליח להבין.
בן דרור ימיני : אנחנו בהמשך ננסה להבין. אלף אתה מוזמן להישאר איתנו על הקו ואם תרצה להגיד אח"כ על הדברים שייאמרו כאן ע"י שניים שגם הם עוסקים בנושא. תישאר איתנו כי אנחנו לא רוצה כרגע את העימות.
מוטי זפט : בסדר.
גל גבאי : אור קשתי, כתב החינוך של עיתון הארץ.
אורי קשתי : בוקר טוב.
גל גבאי : אנחנו אליך. אז מדוע משרד החינוך מתנגד להצעה הזאת.
אורי קשתי : ההתנגדות חברים היא פדגוגית, לדברי גם ... גם המנכ"ל שושני מדובר בעצם בסוג של גטאות, גטאות קטנים לתלמידים ממוצא מסויים. צריך להבין שהילדים מגיעים לפ"ת לאחר שהיו כשנה וחצי שנתיים במרכזי קליטה לאחר שעברו בדיקות ומבחנים מסויימים בהכרת העברית ובשליטה בשפה.
בן דרור ימיני : כלומר הם כבר אחרי בעצם.
אורי קשתי : הם אחרי תקופת לימוד מסויימת. עכשיו ברגע שעולים משתלבים במגורי קבע אמר משרד החינוך, הדרך היחידה היא שיש השתלבות מלאה בבתי הספר והשתלבות מלאה בכיתות.
גל גבאי : אם רוצים לתגבר אותם אז מתגברים אותם במסגרת הזו.
אורי קשתי : בדיוק ואם רוצים לתגבר אז בוודאי שצריך לתגבר והדבר מומלץ וזו הדרך. אבל דרך השילוב עוברת דרך השתלבות מלאה בכיתות.
בן דרור ימיני : אגב אפשר לומר בדיוק כמו שתלמידים עוברים ממדינה למדינה אף אחד לא עושה להם כיתת קלט הם נכנסים קופצים לבריכה ובסופו של דבר הם מסתדרים כי הם ילדים.
גל גבאי : אם החלוקה היתה שוויונית וגם כל 40 בתי הספר היו קולטים אותם כולל החילונים, 40 בתי ספר יסודיים היו קולטים אותם אז לא היתה בעיה, היו ... בכיתה שלושה ארבעה ילדים. אבל אם כל החלוקה כל הנטל נופל על בתי הספר הדתיים אז יהיה להם שם שבעה ושמונה ילדים בכיתה. היה דוח .. שמשרד החינוך הקים לפני שנתיים לבדיקת המצב בנושא הזה, והמסקנה של מרדכי ... מזכ"ל משרד מבקר המדינה היא שהמוסדות הממד עומדים בפני קריסה, ואסור שיהיו שם בכיתה יותר משלושה ארבעה תלמידים. אז אותו משרד חינוך שדורש שנחלק אתם לממדים ולפרטיים ומתעלם מכל שאר בתי הספר שיעמוד מאחורי הדוח הזה.
בן דרור ימיני : ואנחנו יודעים שיש לפחות בית ספר אחד בפ"ת שהוא כבר תקנו אותי עם אני טועה על טהרת האתיופים.
אורי קשתי : אכן כך, מדובר בנר עציון. אבל אני רוצה להתחבר למה שמוטי אמר בנושא ועדת ... להזכיר עוד כמה פרטים בדוח החשוב הזה. בהתייחס לטענות בעיקר של בתי הספר הפרטיים הדתיים כאילו התלמידים לא טובים מספיק, כאילו יש ספק ביהדותם, כל מיני נימוקים וטיעונים שונים, דוח הועדה קבע נחרצות באופן חד משמעי שמדובר בעצם באפליה על רקע עדתי ולפיכך היא פסולה. כל הטענות האחרות כל הנימוקים שמסביב לא יכולים להסתיר שמדובר באפליה פשוטה ותסלחו לי גסה.
מוטי זפט : ... אני לא נמנה על ... שלהם, יש לי ביקורת על ההתנהלות שלהם כל השנים, הם התנהלו מתוך התנשאות אולי אפילו בחטא היה הקמתם כי המערכת לא ידעה לספק להם את מה שהם דרשו ואולי מבחינתם בצדק. הגענו כעת לנקודת זמן שהשלושת הפרטיים האלה מוכנים לקבל , מוכנים אוקיי מה לעשות זאת ההגדרה, 2 ילדים בכל כיתה א'', יש בכל בי"ס כזה 4 כיתות א'', כלומר 8 ילדים במחזור. עוד שלוש שנים תעשו 8 כפול 3 24, ועוד התלמידים של ... בכל בי"ס כזה יהיו 30, 40 ילדים מעולי אתיופיה שזה מהווה בערך 10% ממספר התלמידים.
בן דרור ימיני : לעומת בתי ספר דתיים אחרים שמקבלים כמה בכל כיתה א''.
מוטי זפט : סליחה בי"ס ממד שמאוד חשוב לי בתי לומדת בו, 8% ,אחר 10% ויש עוד אחד של 13 ו- 30% וההוא של ה- 100%. לפני חודש היית אומר דבר כזה שבפרטיים האלה .... יהיו 10% עולים יוצאי אתיופיה ואני מדבר על טווח של שנתיים שלוש אף אחד לא היה מאמין. עד עובדתית הנקודה שאנחנו.
גל גבאי : טוב שזה לא מספר טובות, זה לא עושה עלינו רושם גדול.
בן דרור ימיני : אני חייב להגיד לך שאנחנו ממש לא מתרשמים.
אורי קשתי : בדיוק על מה שמוטי אומר, אומרים בכירי משרדי החינוך, זה התקדמות אבל היא רחוקה רחוקה מלהיות מספקת.
גל גבאי : אבל בואו, רבותיי בואו נניח את החטא הקדמון על השולחן , יכול להיות שהחטא הקדמון הוא העובדה שהמדינה ויתרה על זכותה הבלעדית על החינוך בישראל.
אורי קשתי : אני חושב שמדובר בחטא קדמון של התפתחות החינוך הפרטי במרכאות, ואני תכף אסביר למה אני מתכוון אל מול החינוך הציבורי. זהו חינוך פרטי במרכאות כיוון שלבתי הספר שרוב תקציבם שחלק גדול מאוד מתקציבם מגיע למעשה ממשרד החינוך ומהרשות המקומית. אבל מדובר בבתי ספר שמחליטים מתקנונים שונים ומשונים לנהוג כפי שהם רוצים.
מוטי זפט : אתה מדבר גם על החרדים נכון.
אורי קשתי : ואני מדבר גם על החרדים.
מוטי זפט : אז אני רגוע.
אורי קשתי : אני מדבר גם על החרדים ולא רק על שלושת בתי הספר האלה. ובעצם אני רוצה לומר את המשפט הבא, המאבק כאן הוא בוודאי סביב האתיופים התלמידים העולים מאתיופיה. המאבק כאן הוא בוודאי סביב בתי הספר הפרטיים חרדים כאלה או דתיים כאלה, אבל הוא לא רק שם, אסור לו להיעצר בנקודה הזו כי מדובר כאן בעצם במאבק של החינוך הפרטי אל מול החינוך הציבורי.
גל גבאי : והחינוך הפרטי בעצם אתה אומר בעיקר החרדי בכסות טיעונים דתיים כאלה ואחרים מניח תשתית גזענית טהרנית גרידא.
מוטי זפט : אבל למה זה כסות, גם את הבת שלי הם לא מקבלים, יש לי טלוויזיה בבית, ... לא מקבלים ילד שיש לו טלוויזיה בבית כי הוא חושב שטלוויזיה זה כלי משחית.
גל גבאי : אז אני שואלת האם השימוש בקריטריונים האלה הוא כיסוי, היא כיסוי לטענות מסוג אחר, גטו מובנה מסוג אחר.
אורי קשתי : חברים רק לפני שבועיים קבע בג"צ בפסק דין חשוב שהאפליה הזו פסולה בעמנואל.
מוטי זפט : הוא אפליה על עדה, על רקע עדתי, אבל שמה הם כולם עם אותו אורח חיים חרדי, ולכן הוא קבע שזה אפליה בגלל שהם ספרדים ואלה אשכנזים זו אפליה. ואין מי כמוני מי שמצדיק את הפסיקה של בג"צ ומגנה ... אבל פה זה שונה כי הם באים ללא ידע ביהדות ....
בן דרור ימיני : מר זפט גם לגזענות יש כנראה כל מיני דרגות, הדרגה שאליה התוודענו בעמנואל היא בדרגה קצת יותר גבוהה אבל זה לא מרפא את הבעיה שיש לנו בפ"ת. עכשיו נמצא איתנו על הקו גם הרב שי פירון.
הרב שי פירון : שלום לך בוקר טוב.
בן דרור ימיני : אתה בעצם עמותה בפ"ת.
הרב שי פירון : לא לא בפ"ת עמותה ארצית.
בן דרור ימיני : עמותה ארצית שמטפלת, אתם טיפלתם גם בעניין של עמנואל, תן לנו אתה אולי איזשהי תמונה, כי אתה נדמה לי החוט המקשר בין מה שקרה בעמנואל לבין מה שקורה בפ"ת.
הרב שי פירון : לא אז אני מבקש קודם כל לדייק בדברים. אני קודם כל ברשותך רוצה, אני לא יכול שלא להגיב לדברים שנשמעו ע"י ידידי מוטי זפט וידידי אור קשתי, אני בהחלט חושב שמר זפט צודק בעובדה שאנחנו לא צריכים לוותר לציבור החרדי על קבלת ילדים אתיופים, אבל האם גם בגלל זה נפסיק להתגייס לצבא, האם גם בגלל שהעובדה שאנשים חרדים לא רואים את עצמם כחלק משירות צבאי נחנך את תלמידנו בציבור הדתי לאומי לא ללכת לצבא. איזה מן השוואה זאת. אני ממש לא מבין את העובדה, יש ציבור שאני חושב שהוא ציבור חשוב שמדבר על אידיאלים על העובדה שהוא רוצה להוביל ושירות קרבי בהתיישבות, יש פה אתגר עצום של קליטת עליה, במקום שאנחנו נדבר על אתגר הקליטה אנחנו הולכים ... הם מוכנים לקבל זאת בעיה. אני פשוט לא מצליח להבין את העניין הזה, אני גם לא מצליח להבין למה ילד אם הוא בן 10 או בן 11 או בן 12 הוא אוטומטית צריך להיות בכיתת קלט, אני מבין את זה שילד שעבר בחינה ממוקדת יגיעו גם לפ"ת יקלטו בכיתות רגילות ואחרי שיקלטו בכיתות רגילות יעשו להם מבחנים כאלה ואחרים, והיה אם אז יתברר שיש ילד שזקוק לתגבור מסיבי מחוץ לכיתה הרגילה, אני ראשון התומכים בעניין כדי לאפשר לו להתקבל למערכת החינוך הישראלית כאזרח שווה לכל דבר. אבל עכשיו מראש ככה בגלל צבע עור בגלל ... שממנה הוא בא, איזה מן עובדה זאת, לקבוע שכל מי שבא מאתיופיה למרות שהותו שנה שנה וחצי בארץ הוא אוטומטית צריך להיות בכיתת קלט.
מוטי זפט : אתה מיתמם אתה יודע בדיוק עם איזה ידע הם באים.
הרב שי פירון : לא אני לא מיתמם בכלל, אני אשתדל לשמור על לשון נקיה ולא להגיב באופן הזה, אני ממש לא מיתמם אני חושב שהם באים עם ידע נמוך אולי אני חושב שהם צריכים הרבה עזרה, אבל המנגינה היא שקובעת, יש הבדל בין להגיד אני קולט אותכם אבל אני רוצה לתת לכם מסגרות תגבור לבין להגיד אני לא רוצה לקלוט אותכם וכיוון שהכרחתם אותי לקלוט אני שמים אותכם בכיתת קלט. אז אולי אני מיתמם אבל התמימות בעיני היא מידה עדיפה על צביעות. ולכן אני חושב שזה בסדר גמור אם היו באים מלכתחילה ואומרים אנחנו רוצים את העולים הם חלק מאיתנו הם בשר מבשרנו. ולא כזה אדון מוטי היקר, אני חושב שכיוון שמדובר בבתי ספר שאין וויכוח בין שנינו שמדובר במשפחות איכותיות, מדובר בתלמידים בעלי רמה לימודית גבוהה, מי אם לא האוכלוסיות צריכים לקלוט את התלמידים העולים, מי אם לא האוכלוסיות החזקות שיש להם חוסן חברתי כלכלי דתי חינוכי תורני, טובי המורים התוכניות הטובות ביותר, מי אם לא הם צריכים להיות הגורמים הראשונים שבאים ואומרים .... באו לכאן כדי להתגייס. ועוד משפט אחד על העניין של עמנואל. אני חושב שמה שמתרחש לנגד עינינו עכשיו כיוון שאני יודע שאתה משפטן מתרחשת בינינו בעצם ... של החברה לישראלית. למי שלא יודע זה אותו פסק מפורסם.
בן דרור ימיני : מ- 1954 כן שכפה בעצם את שילוב השחורים בבתי הספר בדרום.
הרב שי פירון : ואני חושב שצריך להסתכל על זה.
בן דרור ימיני : אגב זה לא הלך בקלות היתה החלטה של בית המשפט עליהם בארה"ב, זה לקח שנים עד שבעצם ההחלטה יושמה. לעיתים היה צורך גם כן במשמר הלאומי בצבא כדי לכפות את.
הרב שי פירון : אני מסכים במאה אחוז עם מוטי זפט שהוא עושה כאדם שעומד כרגע באמצע מאמצים אדירים כדי למצוא את הפתרון הנכון ביותר והראוי ביותר לגבי ... שכמעט בלתי אפשרי.
אבל סיפור עמנואל שאנחנו ... עליו דרך היועץ המשפטי שלנו ד"ר עו"ד אביעד הכהן שהוא גם האדם שבמידה ולא תתרחש קבלה שוויונית של התלמידים יגיש את הבג"צ. אנחנו כמובן לא נאפשר בשום צורה.
בן דרור ימיני : יש החלטה זה שווה לעקוב אחרי זה, מי יודע אולי ניפגש כאן שוב ביום חמישי הבא כדי לדעת האם באמת ההחלטה לגבי עמנואל יושמה. אבל בוא נסכם את העניין של פ"ת. אני רוצה לסכם את העניין כי זמננו הולך וקצר.
הרב שי פירון : רק משפט אחד. מה שיפה בסיפור זה זאת העובדה שמשרד החינוך בראשות שר החינוך מר גדעון סער ומנכ"ל המשרד סוף כל סוף מביעים עמדה מצפונית חינוכית וערכית, וזה כבוד למדינה ששר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך משמיעים עמדה כל כך נחרצת וכל כך ברורה.
גל גבאי : הרב שי פירון, מוטי זפט, אור קשתי אנחנו מאוד מודים לשלושתכם. ורק הערה בעניין הזה בן דרור, בוא נזכור שהדברים נעשים בחסות המדינה משום שהיא מממנת חלקית או במלוא התשלום את אותם המוסדות פרטיים והיא עומדת מאחורי סיפור הפרטת מוסדות החינוך.
אור קשתי : בוקר טוב.
גל גבאי : וגם לרב שי פירון, מנכ"ל תנועת הכל חינוך.
רב שי פירון : שלום בוקר טוב.
גל גבאי : אבל אנחנו פותחים עם מוטי זפט, מ"מ ראש עיריית פ"ת והממונה על החינוך הדתי בעיר.
מוטי זפט : בוקר טוב לכם.
בן דרור ימיני : בוקר טוב מוטי. בוא תנסה אתה להסביר לנו את תמונת המצב נכון לרגע זה ארבעה ימים לפני.
מוטי זפט : תמונת המצב היא שועד ההורים העירוני החליטה על השבתת המערכת כולה הדתית ושאינה דתית על כך הטענה שאין חלוקה שוויונית של עולי אתיופיה בבתי הספר.
בן דרור ימיני : ואין חלוקה שוויונית.
מוטי זפט : אין חלוקה שוויונית. אני אשמח מאוד שתהיה חלוקה שוויונית שגם בתי הספר החרדים וגם בתי הספר החילונים יישאו בנטל. התקשורת מטבעה שהיא אוהבת צבע וכדומה ממקדת את העניין בשלושה בתי ספר פרטיים.
גל גבאי : אבל אתה מתעלם רגע בנקודה חשובה והיא שהמשפחות האתיופיות מבקשות לשלוח את הילדים שלהם רק למוסדות דתיים משום שאנחנו פה במדינת ישראל מפקפקים ביהדותם.
מוטי זפט : לא לא נקודה חשובה מאוד העלת, הם לא מבקשים, הם נאלצים בשיחות איתם כולם יגידו לך לפחות אלו מהם שבקיאים בתמונה, שהנקודה שהם דורשים או מבקשים ללכת לבתי ספר דתיים היא שיש עליהם איום.
בן דרור ימיני : מצד הממסד הרבני.
מוטי זפט : יפה. אז אני מציע שבמקביל להפניית החצים כנגד בתי הספר הפרטיים שאני שותף לטענה הזאת תפנו גם חצים כנגד הרבנות הראשית לישראל שמאיימת על ההורים שכבר ... ארצה, שאם הם לא ישלחו לבתי ספר דתיים, אז לא יעלו את המשפחות שלהם שנשארו שמה.
בן דרור ימיני : זו נקודה חשובה אבל בוא נחזור למה שקורה כרגע בפ"ת מהסיבה הפשוטה, יש למעלה מ- 700 תלמידים אתיופים, יש 40 בתי ספר, תקן אותי אם אני טועה.
מוטי זפט : נכון.
בן דרור ימיני : יפה. ומתוכם רק חמישה בעצם קולטים, רק הדתיים ממלכתיים. עד כאן הכל נכון.
מוטי זפט : כמעט נכון.
בן דרור ימיני : ז"א רוב מוחלט של בתי הספר בכלל לא משתתפים כאשר יש עוד בתי ספר מוכרים בלתי רשמיים נכון, זאת ההגדרה שלהם, שהם לא מקבלים בעצם את התלמידים, שם מוקד הבעיה.
מוטי זפט : ואם לדייק גם הם מקבלים חלקם אלו של הציונות הדתית שכלפיהם כעת מפנים את כל התרעומת הם מקבלים במספרים מצומצמים מדי קטנים מדי. צריך לגנות את זה וצריך לכפות עליהם לקבל יותר.
בן דרור ימיני : אני אגיד לך למה, יש פה משהו, בדיוק חרדים התרגלנו כבר.
מוטי זפט : למה אבל, בגלל שיש להם כוח פוליטי בכנסת.
בן דרור ימיני : נכון אוקיי. אז בוא בוא תגדיר את הבעיה, ז"א האם הם רוצים להתקבל גם לבתי הספר מהזרם החרדי.
מוטי זפט : אני מניח שהם מכירים את החרדי בדיוק שהם מכירים את הפרטי וגם את הממד, מדובר במשפחות שהגיעו עכשיו בקיץ. כל הבעיה מתמקדת במשפחות שהגיעו בקיץ האחרון. אנחנו סיימנו את שנת הלימודים האחרונה ללא ילד אחד שלא שובץ. היה קשה אבל הצלחנו. מדובר במשפחות שהגיעו עכשיו, עכשיו מה מוקד הבעיה, לנו יש פתרון שהצענו אותו למנכ"ל משרד החינוך, כל הילדים עולים לכיתות א'' מבין עולי אתיופיה בין אלה שלמדו כאן הילדים בין אלה שהגיעו לפני שבוע לפ"ת התקבלו , התקבלו שלושה ילדים בכיתה בממד, שני ילדים בכיתה באותם מוסדות שכל החצים מפונים כלפיהם. ואני חוזר שוב אני שותף מלא לביקורת כלפיהם כפי שהם נהגו עד היו הפרטיים.
בן דרור ימיני : יתקבלו מה, לכיתות במסגרות נפרדות.
מוטי זפט : לא בכיתות יחד עם הילדים הותיקים.
גל גבאי : אז מי לא התקבל.
מוטי זפט : הבעיה איך שאני רואה אותה מתמקדת בילדים שבאים מכיתות ב'' עד ו'', כך ... ילד בגיל עשר שהגיע שם במרכז הקליטה תאמין לי שיותר מלהגיד בוקר טוב קוראים לי משה הוא לא יודע הרבה בעברית, אני לא מדבר איתך על במקצועות שונים.
בן דרור ימיני : אבל יש לך חוות דעת מקצועית שאומרת.
מוטי זפט : וודאי.
בן דרור ימיני : בוא דבר עליה בשתי מילים.
מוטי זפט : חוות הדעת המקצועית הזאת של ד"ר מיכל שלייפר שעבדה הרבה עם ילדים עולי אתיופיה אומרת, הבסיס ליכולת שלהם להתקדם בלימודים הכלליים בכל המקצועות היא ... השפה העברית, לימודי כתיבה וקריאה. ולכן מגיע ילד בן 10 ממרכז קליטה ואין לו שום ידע לקרוא ללכת שנה וחצי בכיתה, נכון זה נשמע לא יפה זה נראה לא יפה, בכיתות הומוגניות 20 תלמידים, אגב בתוך בתי הספר הרגילים, שיעורי התעמלות הם יעשו עם החבר''ה שלנו, טיולים שלנו, אפשר לעשות עוד דברים עם שלנו, אבל במוקד הכיתה שלהם 20 תלמידים .... לימודים, ואנחנו אחרי שנה שנה וחצי לפי ההתקדמות האישית בוחנים כל ילד לרמת ההישגים שהוא הגיע אם הוא מתקרב לרמה של הילד הישראלי שכבר למד פה 4 שנים בבי"ס והוא יצליח תוך שנה להדביק את הפער הזה הוא מיד נכנס לכיתה. בתי הספר מתחייבים מראש שהם יקלטו כל מי שעומד בקריטריונים ללימודים.
בן דרור ימיני : מכל מיני סיבות שלא ניכנס אליהם כרגע, משרד החינוך מתנגד לפתרון הזה.
מוטי זפט : אני מת לדעת למה לא מצליח להבין.
בן דרור ימיני : אנחנו בהמשך ננסה להבין. אלף אתה מוזמן להישאר איתנו על הקו ואם תרצה להגיד אח"כ על הדברים שייאמרו כאן ע"י שניים שגם הם עוסקים בנושא. תישאר איתנו כי אנחנו לא רוצה כרגע את העימות.
מוטי זפט : בסדר.
גל גבאי : אור קשתי, כתב החינוך של עיתון הארץ.
אורי קשתי : בוקר טוב.
גל גבאי : אנחנו אליך. אז מדוע משרד החינוך מתנגד להצעה הזאת.
אורי קשתי : ההתנגדות חברים היא פדגוגית, לדברי גם ... גם המנכ"ל שושני מדובר בעצם בסוג של גטאות, גטאות קטנים לתלמידים ממוצא מסויים. צריך להבין שהילדים מגיעים לפ"ת לאחר שהיו כשנה וחצי שנתיים במרכזי קליטה לאחר שעברו בדיקות ומבחנים מסויימים בהכרת העברית ובשליטה בשפה.
בן דרור ימיני : כלומר הם כבר אחרי בעצם.
אורי קשתי : הם אחרי תקופת לימוד מסויימת. עכשיו ברגע שעולים משתלבים במגורי קבע אמר משרד החינוך, הדרך היחידה היא שיש השתלבות מלאה בבתי הספר והשתלבות מלאה בכיתות.
גל גבאי : אם רוצים לתגבר אותם אז מתגברים אותם במסגרת הזו.
אורי קשתי : בדיוק ואם רוצים לתגבר אז בוודאי שצריך לתגבר והדבר מומלץ וזו הדרך. אבל דרך השילוב עוברת דרך השתלבות מלאה בכיתות.
בן דרור ימיני : אגב אפשר לומר בדיוק כמו שתלמידים עוברים ממדינה למדינה אף אחד לא עושה להם כיתת קלט הם נכנסים קופצים לבריכה ובסופו של דבר הם מסתדרים כי הם ילדים.
גל גבאי : אם החלוקה היתה שוויונית וגם כל 40 בתי הספר היו קולטים אותם כולל החילונים, 40 בתי ספר יסודיים היו קולטים אותם אז לא היתה בעיה, היו ... בכיתה שלושה ארבעה ילדים. אבל אם כל החלוקה כל הנטל נופל על בתי הספר הדתיים אז יהיה להם שם שבעה ושמונה ילדים בכיתה. היה דוח .. שמשרד החינוך הקים לפני שנתיים לבדיקת המצב בנושא הזה, והמסקנה של מרדכי ... מזכ"ל משרד מבקר המדינה היא שהמוסדות הממד עומדים בפני קריסה, ואסור שיהיו שם בכיתה יותר משלושה ארבעה תלמידים. אז אותו משרד חינוך שדורש שנחלק אתם לממדים ולפרטיים ומתעלם מכל שאר בתי הספר שיעמוד מאחורי הדוח הזה.
בן דרור ימיני : ואנחנו יודעים שיש לפחות בית ספר אחד בפ"ת שהוא כבר תקנו אותי עם אני טועה על טהרת האתיופים.
אורי קשתי : אכן כך, מדובר בנר עציון. אבל אני רוצה להתחבר למה שמוטי אמר בנושא ועדת ... להזכיר עוד כמה פרטים בדוח החשוב הזה. בהתייחס לטענות בעיקר של בתי הספר הפרטיים הדתיים כאילו התלמידים לא טובים מספיק, כאילו יש ספק ביהדותם, כל מיני נימוקים וטיעונים שונים, דוח הועדה קבע נחרצות באופן חד משמעי שמדובר בעצם באפליה על רקע עדתי ולפיכך היא פסולה. כל הטענות האחרות כל הנימוקים שמסביב לא יכולים להסתיר שמדובר באפליה פשוטה ותסלחו לי גסה.
מוטי זפט : ... אני לא נמנה על ... שלהם, יש לי ביקורת על ההתנהלות שלהם כל השנים, הם התנהלו מתוך התנשאות אולי אפילו בחטא היה הקמתם כי המערכת לא ידעה לספק להם את מה שהם דרשו ואולי מבחינתם בצדק. הגענו כעת לנקודת זמן שהשלושת הפרטיים האלה מוכנים לקבל , מוכנים אוקיי מה לעשות זאת ההגדרה, 2 ילדים בכל כיתה א'', יש בכל בי"ס כזה 4 כיתות א'', כלומר 8 ילדים במחזור. עוד שלוש שנים תעשו 8 כפול 3 24, ועוד התלמידים של ... בכל בי"ס כזה יהיו 30, 40 ילדים מעולי אתיופיה שזה מהווה בערך 10% ממספר התלמידים.
בן דרור ימיני : לעומת בתי ספר דתיים אחרים שמקבלים כמה בכל כיתה א''.
מוטי זפט : סליחה בי"ס ממד שמאוד חשוב לי בתי לומדת בו, 8% ,אחר 10% ויש עוד אחד של 13 ו- 30% וההוא של ה- 100%. לפני חודש היית אומר דבר כזה שבפרטיים האלה .... יהיו 10% עולים יוצאי אתיופיה ואני מדבר על טווח של שנתיים שלוש אף אחד לא היה מאמין. עד עובדתית הנקודה שאנחנו.
גל גבאי : טוב שזה לא מספר טובות, זה לא עושה עלינו רושם גדול.
בן דרור ימיני : אני חייב להגיד לך שאנחנו ממש לא מתרשמים.
אורי קשתי : בדיוק על מה שמוטי אומר, אומרים בכירי משרדי החינוך, זה התקדמות אבל היא רחוקה רחוקה מלהיות מספקת.
גל גבאי : אבל בואו, רבותיי בואו נניח את החטא הקדמון על השולחן , יכול להיות שהחטא הקדמון הוא העובדה שהמדינה ויתרה על זכותה הבלעדית על החינוך בישראל.
אורי קשתי : אני חושב שמדובר בחטא קדמון של התפתחות החינוך הפרטי במרכאות, ואני תכף אסביר למה אני מתכוון אל מול החינוך הציבורי. זהו חינוך פרטי במרכאות כיוון שלבתי הספר שרוב תקציבם שחלק גדול מאוד מתקציבם מגיע למעשה ממשרד החינוך ומהרשות המקומית. אבל מדובר בבתי ספר שמחליטים מתקנונים שונים ומשונים לנהוג כפי שהם רוצים.
מוטי זפט : אתה מדבר גם על החרדים נכון.
אורי קשתי : ואני מדבר גם על החרדים.
מוטי זפט : אז אני רגוע.
אורי קשתי : אני מדבר גם על החרדים ולא רק על שלושת בתי הספר האלה. ובעצם אני רוצה לומר את המשפט הבא, המאבק כאן הוא בוודאי סביב האתיופים התלמידים העולים מאתיופיה. המאבק כאן הוא בוודאי סביב בתי הספר הפרטיים חרדים כאלה או דתיים כאלה, אבל הוא לא רק שם, אסור לו להיעצר בנקודה הזו כי מדובר כאן בעצם במאבק של החינוך הפרטי אל מול החינוך הציבורי.
גל גבאי : והחינוך הפרטי בעצם אתה אומר בעיקר החרדי בכסות טיעונים דתיים כאלה ואחרים מניח תשתית גזענית טהרנית גרידא.
מוטי זפט : אבל למה זה כסות, גם את הבת שלי הם לא מקבלים, יש לי טלוויזיה בבית, ... לא מקבלים ילד שיש לו טלוויזיה בבית כי הוא חושב שטלוויזיה זה כלי משחית.
גל גבאי : אז אני שואלת האם השימוש בקריטריונים האלה הוא כיסוי, היא כיסוי לטענות מסוג אחר, גטו מובנה מסוג אחר.
אורי קשתי : חברים רק לפני שבועיים קבע בג"צ בפסק דין חשוב שהאפליה הזו פסולה בעמנואל.
מוטי זפט : הוא אפליה על עדה, על רקע עדתי, אבל שמה הם כולם עם אותו אורח חיים חרדי, ולכן הוא קבע שזה אפליה בגלל שהם ספרדים ואלה אשכנזים זו אפליה. ואין מי כמוני מי שמצדיק את הפסיקה של בג"צ ומגנה ... אבל פה זה שונה כי הם באים ללא ידע ביהדות ....
בן דרור ימיני : מר זפט גם לגזענות יש כנראה כל מיני דרגות, הדרגה שאליה התוודענו בעמנואל היא בדרגה קצת יותר גבוהה אבל זה לא מרפא את הבעיה שיש לנו בפ"ת. עכשיו נמצא איתנו על הקו גם הרב שי פירון.
הרב שי פירון : שלום לך בוקר טוב.
בן דרור ימיני : אתה בעצם עמותה בפ"ת.
הרב שי פירון : לא לא בפ"ת עמותה ארצית.
בן דרור ימיני : עמותה ארצית שמטפלת, אתם טיפלתם גם בעניין של עמנואל, תן לנו אתה אולי איזשהי תמונה, כי אתה נדמה לי החוט המקשר בין מה שקרה בעמנואל לבין מה שקורה בפ"ת.
הרב שי פירון : לא אז אני מבקש קודם כל לדייק בדברים. אני קודם כל ברשותך רוצה, אני לא יכול שלא להגיב לדברים שנשמעו ע"י ידידי מוטי זפט וידידי אור קשתי, אני בהחלט חושב שמר זפט צודק בעובדה שאנחנו לא צריכים לוותר לציבור החרדי על קבלת ילדים אתיופים, אבל האם גם בגלל זה נפסיק להתגייס לצבא, האם גם בגלל שהעובדה שאנשים חרדים לא רואים את עצמם כחלק משירות צבאי נחנך את תלמידנו בציבור הדתי לאומי לא ללכת לצבא. איזה מן השוואה זאת. אני ממש לא מבין את העובדה, יש ציבור שאני חושב שהוא ציבור חשוב שמדבר על אידיאלים על העובדה שהוא רוצה להוביל ושירות קרבי בהתיישבות, יש פה אתגר עצום של קליטת עליה, במקום שאנחנו נדבר על אתגר הקליטה אנחנו הולכים ... הם מוכנים לקבל זאת בעיה. אני פשוט לא מצליח להבין את העניין הזה, אני גם לא מצליח להבין למה ילד אם הוא בן 10 או בן 11 או בן 12 הוא אוטומטית צריך להיות בכיתת קלט, אני מבין את זה שילד שעבר בחינה ממוקדת יגיעו גם לפ"ת יקלטו בכיתות רגילות ואחרי שיקלטו בכיתות רגילות יעשו להם מבחנים כאלה ואחרים, והיה אם אז יתברר שיש ילד שזקוק לתגבור מסיבי מחוץ לכיתה הרגילה, אני ראשון התומכים בעניין כדי לאפשר לו להתקבל למערכת החינוך הישראלית כאזרח שווה לכל דבר. אבל עכשיו מראש ככה בגלל צבע עור בגלל ... שממנה הוא בא, איזה מן עובדה זאת, לקבוע שכל מי שבא מאתיופיה למרות שהותו שנה שנה וחצי בארץ הוא אוטומטית צריך להיות בכיתת קלט.
מוטי זפט : אתה מיתמם אתה יודע בדיוק עם איזה ידע הם באים.
הרב שי פירון : לא אני לא מיתמם בכלל, אני אשתדל לשמור על לשון נקיה ולא להגיב באופן הזה, אני ממש לא מיתמם אני חושב שהם באים עם ידע נמוך אולי אני חושב שהם צריכים הרבה עזרה, אבל המנגינה היא שקובעת, יש הבדל בין להגיד אני קולט אותכם אבל אני רוצה לתת לכם מסגרות תגבור לבין להגיד אני לא רוצה לקלוט אותכם וכיוון שהכרחתם אותי לקלוט אני שמים אותכם בכיתת קלט. אז אולי אני מיתמם אבל התמימות בעיני היא מידה עדיפה על צביעות. ולכן אני חושב שזה בסדר גמור אם היו באים מלכתחילה ואומרים אנחנו רוצים את העולים הם חלק מאיתנו הם בשר מבשרנו. ולא כזה אדון מוטי היקר, אני חושב שכיוון שמדובר בבתי ספר שאין וויכוח בין שנינו שמדובר במשפחות איכותיות, מדובר בתלמידים בעלי רמה לימודית גבוהה, מי אם לא האוכלוסיות צריכים לקלוט את התלמידים העולים, מי אם לא האוכלוסיות החזקות שיש להם חוסן חברתי כלכלי דתי חינוכי תורני, טובי המורים התוכניות הטובות ביותר, מי אם לא הם צריכים להיות הגורמים הראשונים שבאים ואומרים .... באו לכאן כדי להתגייס. ועוד משפט אחד על העניין של עמנואל. אני חושב שמה שמתרחש לנגד עינינו עכשיו כיוון שאני יודע שאתה משפטן מתרחשת בינינו בעצם ... של החברה לישראלית. למי שלא יודע זה אותו פסק מפורסם.
בן דרור ימיני : מ- 1954 כן שכפה בעצם את שילוב השחורים בבתי הספר בדרום.
הרב שי פירון : ואני חושב שצריך להסתכל על זה.
בן דרור ימיני : אגב זה לא הלך בקלות היתה החלטה של בית המשפט עליהם בארה"ב, זה לקח שנים עד שבעצם ההחלטה יושמה. לעיתים היה צורך גם כן במשמר הלאומי בצבא כדי לכפות את.
הרב שי פירון : אני מסכים במאה אחוז עם מוטי זפט שהוא עושה כאדם שעומד כרגע באמצע מאמצים אדירים כדי למצוא את הפתרון הנכון ביותר והראוי ביותר לגבי ... שכמעט בלתי אפשרי.
אבל סיפור עמנואל שאנחנו ... עליו דרך היועץ המשפטי שלנו ד"ר עו"ד אביעד הכהן שהוא גם האדם שבמידה ולא תתרחש קבלה שוויונית של התלמידים יגיש את הבג"צ. אנחנו כמובן לא נאפשר בשום צורה.
בן דרור ימיני : יש החלטה זה שווה לעקוב אחרי זה, מי יודע אולי ניפגש כאן שוב ביום חמישי הבא כדי לדעת האם באמת ההחלטה לגבי עמנואל יושמה. אבל בוא נסכם את העניין של פ"ת. אני רוצה לסכם את העניין כי זמננו הולך וקצר.
הרב שי פירון : רק משפט אחד. מה שיפה בסיפור זה זאת העובדה שמשרד החינוך בראשות שר החינוך מר גדעון סער ומנכ"ל המשרד סוף כל סוף מביעים עמדה מצפונית חינוכית וערכית, וזה כבוד למדינה ששר החינוך ומנכ"ל משרד החינוך משמיעים עמדה כל כך נחרצת וכל כך ברורה.
גל גבאי : הרב שי פירון, מוטי זפט, אור קשתי אנחנו מאוד מודים לשלושתכם. ורק הערה בעניין הזה בן דרור, בוא נזכור שהדברים נעשים בחסות המדינה משום שהיא מממנת חלקית או במלוא התשלום את אותם המוסדות פרטיים והיא עומדת מאחורי סיפור הפרטת מוסדות החינוך.
טוחן מדיה - בניית אתרים באינטרנט