|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נ
תניהו: "בתי הספר שיסרבו לקבל תלמידים בשל מוצאם ייענשו"
בועז אורגד: פרשת התלמידים ממוצא אתיופי בפתח תקווה. התייחסות של ראש הממשלה נתניהו לנושא, הוא אומר בתי הספר שיסרבו לקבל תלמידים בשל מוצאם ייענשו. לא תהיה אפליה כלפי בני העדה האתיופית. מנכ"ל משרד החינוך שמשון שושני אמור לערוך היום אחר הצהרים שימוע לשלושת מנהלי בתי הספר הפרטיים הדתיים בפתח תקווה על רקע סירובם לקבל את כל התלמידים ממוצא אתיופי. מנהלי בתי הספר הפרטיים טוענים כי השימוע מכור ולא מתכוונים להגיע אליו. ועד ההורים העירוני בפתח תקווה מתכוון להשבית את הלימודים בעוד יומיים עם פתיחת שנת הלימודים וזאת בשל הסירוב בקבלת תלמידים ממוצא אתיופי לאותם בתי ספר. בתי הספר למרחב, דרכי נועם ודעת מבינים בפתח תקווה. בעניין הזה אנחנו רוצים לשוחח עם דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל. שלום לך דני וצהרים טובים.
דני קסהון: צהרים טובים.
בועז אורגד: קודם כל תמונת מצב, מדובר ב49 תלמידים אם איני טועה מה קורה איתם נכון להרגע?
דני קסהון: זה לא 49 תלמידים
בועז אורגד: אלא?
דני קסהון: זה הרבה יותר מזה. קרוב ל170 ילדים שאין להם שום מסגרת ומערכת חינוך
בועז אורגד: זאת אומרת אם נדבר עכשיו על הילדים עצמם, 170 ילדים היום יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים כאשר כל תלמיד בישראל יודע להיכן הוא הולך וכבר מכיר את המורה החדשה שלו וכן הלאה וכן הלאה הם לא יודעים לאן הם ילכו ביום שלישי הקרוב.
דני קסהון: נכון. הם לא יודעים לאן הם הולכים ביום שלישי הקרוב. לאיזה בית ספר הם שייכים, באיזו כיתה הם לומדים ואין להם שום רישום. זו השערורייה שקורית בעיר פתח תקווה.
בועז אורגד: איך התגלגלה הפרשה? אולי תוכל לעשות לנו סדר בדברים?
דני קסהון: תראה בעיר פתח תקווה זה לא התחיל הנושא רק השנה. זה התחיל לפני שלוש שנים, לפני שנתיים, זה התגלגל במשך שנים על גבי שנים. העירייה התנערה מאחריות והיא לא מטפלת בכלל וכאשר יצרה מוסדות פרטיים והם ממומנים על ידי המדינה במאה אחוז לכן המצב הוא איום ונורא ועגום עד כדי כך שבמקום לתת פתרון, מענה גם הצהרות של שר החינוך וגם הצהרות של המנכ"ל עד כדי כך עד עכשיו לא מומשו. למה? אינני יודע. כי הם היו צריכים לתת את הפתרון כי הפתרון נמצא בידם. אותם בתי ספר היו מזמן צריכים להסגר, להשלל כל רשיונותיהם ותקציביהם שממומן על ידי המדינה. למה הם מחכים? אותם ילדים שלא נמצאים בשום מערכת בית ספרית הם סובלים מזה כבר שנים רבות. לא רק זה, היום בית הספר שנקרא נר עציון הפך להיות בית ספר לאתיופים. 350 יוצאי אתיופיה. לא יכול להיות מצב כזה.
בועז אורגד: כדי לעשות סדר בדברים אולי נאמר שכדי לשלב את הילדים ממוצא אתיופי בבתי הספר הממלכתיים דתיים הוחלט שחלקם ישולבו במערכת בתי הספר הממלכתי דתי וחלקם בבתי הספר הפרטיים, אותם מוכר שאינו רשמי שאנחנו מדברים עליהם אולם אותם בתי ספר פרטיים פשוט לא רוצים לקבל את התלמידים ממוצא אתיופי נכון?
דני קסהון: נכון. אלה מבחינת, אלה לא בית ספר פרטי, זה לא בית ספר פרטי
בועז אורגד: הם מוגדרים פרטיים כפי שאמרת, הם מקבלים את המימון מהמדינה אבל הם מוגדרים פרטיים. דני קסהון: נכון מוגדר פרטי אבל מקבל מימון במאה אחוז מהמדינה. אז מאיפה הוא פרטי? פרטי אתה יודע שהוא משלם מאה אחוז, הוא לא משלם אגורה אז הוא בזה שהוא מוגדר פרטי נותן לו זכות? לא. לכן אם הוא ממומן על ידי המדינה במאה אחוז הוא צריך לקבל את אותם ילדים לאותן מסגרות. לא יכול להיות מצב כזה שבגלל שהוא מוגדר פרטי הוא לא יקבל והוא ידחה את יוצאי אתיופיה.
בועז אורגד: אתה רואה בכך אפליה בוטה לשמה דני? כי עד כמה שהמאזינות והמאזינים יודעים העולים מאתיופיה שהם דתיים הם דתיים מאוד. הם מתאימים לכל בית ספר דתי שקיים בישראל נכון?
דני קסהון: בהחלט. זו גזענות מהדרגה הראשונה. אני אומר לך זו גזענות. אין מילה אחרת לזה. תרשי לי בהזדמנות זו אני רוצה, מחר אנחנו יוצאים למאבק, ביום שלישי גם אנחנו יוצאים למאבק, הפגנה בתוך העיר וגם בירושלים ליד הכנסת.
בועז אורגד: יש גם השבתה של ועד ההורים העירוני, הוא משתף איתכם פעולה בעניין הזה.
דני קסהון: נכון. אנחנו עובדים איתם בתיאום, בשיתוף פעולה. המאבק הוא מאבק חברתי. תרשה לי אני קורא לכל הארגונים החברתיים, לכל מי שאכפת לו מהחברה הישראלית שתהיה בריאה לבוא איתנו בשיתוף פעולה, לעשות את המאבק הזה כי ללא המאבק הזה אני לא חושב שנגיע לפתרון כי הם מצפצפים על כולם ולא על איום של שר החינוך ולא על איום של מנכ"ל החינוך, הם מצפצפים כרגע כי הם ממשיכים בשלהם וזהו. לכן אני קורא גם לראש הממשלה להתערב במיידית כדי שהדבר הזה יעלם מהשטח. כי לא יכול להיות שבמצב הקיים תהיה לנו חברה בריאה. המצב הזה מביא אותנו לקטסטרופה.
בועז אורגד: אני רוצה לשאול אותך ברמה העקרונית דני אנחנו משדרים כאן מנתניה וגם בנתניה יש בתי ספר שברובם הם מתלמידים ממוצא אתיופי, כלומר למשל אני אתן דוגמא לבית הספר רש"י בשכונת קרית נורדאו בנתניה, יש עוד שני בתי ספר כאלה כמדומני, רמב"ם בשכונת אזורים ושחל בשיכון ותיקים בנתניה זאת כיוון שהורים אחרים שלחו את הילדים שלהם לבתי ספר אחרים ובבתי הספר האלו נוצר מצב שרוב התלמידים הם ממוצא אתיופי. איך אתה מתייחס לסוגייה הזו? איך אתה חושב שצריך לשנות את המצב ולשלב אותם אולי בבתי ספר אחרים?
דני קסהון: תראה המצב הזה, נכון שבפתח תקווה הוא חמור אבל הדבר הזה קורה ברחבי הארץ. זה לא רק בפתח תקווה. מישהו צריך לשנות את זה ומי שנמצא המפתח בידו זה משרד החינוך ומנכ"ל החינוך וראש הממשלה שכל בית ספר שהוא יצטרך לקבל את יוצאי אתיופיה צריך לקבל. אם הם ינקטו בצעדים חמורים ביותר תאמין לי שהדבר הזה יפתר. ברגע שהם לא ינקטו אף אחד לא יעמוד בדרישות האלה כדי שהילדים האלה ישולבו. אם לא יהיה כך המצב ילך ויהיה חמור וזה יביא אותנו למצב שאנחנו והחברה הישראלית כולה תבחן בעתיד.
בועז אורגד: זאת אומרת אתה מציע למשל תלמידים שנמצאים בבית ספר שרובו תלמידים ממוצא אתיופי לקחת אותם ולפזר אותם בבתי ספר אחרים ושהרשות המקומית ומשרד החינוך ידאגו להם להסעות לאותם בתי ספר שנמצאים רחוק ממקום המגורים שלהם?
דני קסהון: בהחלט. בהחלט. זה לא צריך להיות רישום לפי אזור המגורים. צריך להיות פתוח הרישום כדי שאותו הורה ידע לאן לרשום את הילד שלו, לאיפה שהוא רוצה ולא להגביל אותו ולא להגיד לו אתה רק שייך לאזור הזה.
בועז אורגד: אבל לפעמים ואתה מכיר היטב את הקהילה האתיופית ההורים עצמם של הילדים ממוצא אתיופי לא תמיד מודעים לזכויות שלהם, לא תמיד יודעים שהם יכולים לרשום את הילדים שלהם לבתי ספר אחרים ברחבי העיר ותמיד, חושבים שהם צריכים לרשום את הילדים רק לבית ספר קרוב למקום מגוריהם.
דני קסהון: נכון בגלל זה מנצלים את העובדה הזאת שכל הורה לא מודע לזכויות שלו, מנצלים את זה. ממקדים אותם בבית ספר אחד ויוצרים גטו. זה למעשה מעשה נוראי שיכול להתפוצץ לנו בפנים אז לכן צריך לפזר לאלתר כל בית ספר שהוא יוצאי אתיופיה כמו ניר עציון בפתח תקווה, יש גם במקומות אחרים. אותו בית ספר צריך לפזר אותו כדי שיהיה פתרון לכולם.
בועז אורגד: זו הצעה בהחלט מעניינת, נמשיך לעקוב אחריה גם לגבי מה שקורה בפתח תקווה, גם לגבי מקומות אחרים. כאמור התייחסנו לכאן למה שקורה בנתניה, אולי הנושא הזה גם ימשיך ויעלה לסדר היום. דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, תודה לך על השיחה הזאת.
דני קסהון: תודה לכם.
בועז אורגד: כל טוב. כאמור אלו דברים ברורים שאומר דני קסהון ואנחנו רק נתנו דוגמא מנתניה לפחות לגבי שלושה בתי ספר שעל פי המידע שברשותנו רובם עם תלמידים יוצאי אתיופיה. כולם אגב בתי ספר ממלכתיים דתיים, לא בתי ספר פרטיים, ממלכתיים דתיים ששייכים למערכת החינוך הממלכתי דתי במדינת ישראל. בנתניה מדובר על בית ספר שחל בשיכון ותיקים, בית הספר רמב"ם בשכונת אזורים ובית הספר רשי בקרית נורדאו בנתניה. נמשיך לעקוב גם בנושא המעניין הזה.
דני קסהון: צהרים טובים.
בועז אורגד: קודם כל תמונת מצב, מדובר ב49 תלמידים אם איני טועה מה קורה איתם נכון להרגע?
דני קסהון: זה לא 49 תלמידים
בועז אורגד: אלא?
דני קסהון: זה הרבה יותר מזה. קרוב ל170 ילדים שאין להם שום מסגרת ומערכת חינוך
בועז אורגד: זאת אומרת אם נדבר עכשיו על הילדים עצמם, 170 ילדים היום יומיים לפני פתיחת שנת הלימודים כאשר כל תלמיד בישראל יודע להיכן הוא הולך וכבר מכיר את המורה החדשה שלו וכן הלאה וכן הלאה הם לא יודעים לאן הם ילכו ביום שלישי הקרוב.
דני קסהון: נכון. הם לא יודעים לאן הם הולכים ביום שלישי הקרוב. לאיזה בית ספר הם שייכים, באיזו כיתה הם לומדים ואין להם שום רישום. זו השערורייה שקורית בעיר פתח תקווה.
בועז אורגד: איך התגלגלה הפרשה? אולי תוכל לעשות לנו סדר בדברים?
דני קסהון: תראה בעיר פתח תקווה זה לא התחיל הנושא רק השנה. זה התחיל לפני שלוש שנים, לפני שנתיים, זה התגלגל במשך שנים על גבי שנים. העירייה התנערה מאחריות והיא לא מטפלת בכלל וכאשר יצרה מוסדות פרטיים והם ממומנים על ידי המדינה במאה אחוז לכן המצב הוא איום ונורא ועגום עד כדי כך שבמקום לתת פתרון, מענה גם הצהרות של שר החינוך וגם הצהרות של המנכ"ל עד כדי כך עד עכשיו לא מומשו. למה? אינני יודע. כי הם היו צריכים לתת את הפתרון כי הפתרון נמצא בידם. אותם בתי ספר היו מזמן צריכים להסגר, להשלל כל רשיונותיהם ותקציביהם שממומן על ידי המדינה. למה הם מחכים? אותם ילדים שלא נמצאים בשום מערכת בית ספרית הם סובלים מזה כבר שנים רבות. לא רק זה, היום בית הספר שנקרא נר עציון הפך להיות בית ספר לאתיופים. 350 יוצאי אתיופיה. לא יכול להיות מצב כזה.
בועז אורגד: כדי לעשות סדר בדברים אולי נאמר שכדי לשלב את הילדים ממוצא אתיופי בבתי הספר הממלכתיים דתיים הוחלט שחלקם ישולבו במערכת בתי הספר הממלכתי דתי וחלקם בבתי הספר הפרטיים, אותם מוכר שאינו רשמי שאנחנו מדברים עליהם אולם אותם בתי ספר פרטיים פשוט לא רוצים לקבל את התלמידים ממוצא אתיופי נכון?
דני קסהון: נכון. אלה מבחינת, אלה לא בית ספר פרטי, זה לא בית ספר פרטי
בועז אורגד: הם מוגדרים פרטיים כפי שאמרת, הם מקבלים את המימון מהמדינה אבל הם מוגדרים פרטיים. דני קסהון: נכון מוגדר פרטי אבל מקבל מימון במאה אחוז מהמדינה. אז מאיפה הוא פרטי? פרטי אתה יודע שהוא משלם מאה אחוז, הוא לא משלם אגורה אז הוא בזה שהוא מוגדר פרטי נותן לו זכות? לא. לכן אם הוא ממומן על ידי המדינה במאה אחוז הוא צריך לקבל את אותם ילדים לאותן מסגרות. לא יכול להיות מצב כזה שבגלל שהוא מוגדר פרטי הוא לא יקבל והוא ידחה את יוצאי אתיופיה.
בועז אורגד: אתה רואה בכך אפליה בוטה לשמה דני? כי עד כמה שהמאזינות והמאזינים יודעים העולים מאתיופיה שהם דתיים הם דתיים מאוד. הם מתאימים לכל בית ספר דתי שקיים בישראל נכון?
דני קסהון: בהחלט. זו גזענות מהדרגה הראשונה. אני אומר לך זו גזענות. אין מילה אחרת לזה. תרשי לי בהזדמנות זו אני רוצה, מחר אנחנו יוצאים למאבק, ביום שלישי גם אנחנו יוצאים למאבק, הפגנה בתוך העיר וגם בירושלים ליד הכנסת.
בועז אורגד: יש גם השבתה של ועד ההורים העירוני, הוא משתף איתכם פעולה בעניין הזה.
דני קסהון: נכון. אנחנו עובדים איתם בתיאום, בשיתוף פעולה. המאבק הוא מאבק חברתי. תרשה לי אני קורא לכל הארגונים החברתיים, לכל מי שאכפת לו מהחברה הישראלית שתהיה בריאה לבוא איתנו בשיתוף פעולה, לעשות את המאבק הזה כי ללא המאבק הזה אני לא חושב שנגיע לפתרון כי הם מצפצפים על כולם ולא על איום של שר החינוך ולא על איום של מנכ"ל החינוך, הם מצפצפים כרגע כי הם ממשיכים בשלהם וזהו. לכן אני קורא גם לראש הממשלה להתערב במיידית כדי שהדבר הזה יעלם מהשטח. כי לא יכול להיות שבמצב הקיים תהיה לנו חברה בריאה. המצב הזה מביא אותנו לקטסטרופה.
בועז אורגד: אני רוצה לשאול אותך ברמה העקרונית דני אנחנו משדרים כאן מנתניה וגם בנתניה יש בתי ספר שברובם הם מתלמידים ממוצא אתיופי, כלומר למשל אני אתן דוגמא לבית הספר רש"י בשכונת קרית נורדאו בנתניה, יש עוד שני בתי ספר כאלה כמדומני, רמב"ם בשכונת אזורים ושחל בשיכון ותיקים בנתניה זאת כיוון שהורים אחרים שלחו את הילדים שלהם לבתי ספר אחרים ובבתי הספר האלו נוצר מצב שרוב התלמידים הם ממוצא אתיופי. איך אתה מתייחס לסוגייה הזו? איך אתה חושב שצריך לשנות את המצב ולשלב אותם אולי בבתי ספר אחרים?
דני קסהון: תראה המצב הזה, נכון שבפתח תקווה הוא חמור אבל הדבר הזה קורה ברחבי הארץ. זה לא רק בפתח תקווה. מישהו צריך לשנות את זה ומי שנמצא המפתח בידו זה משרד החינוך ומנכ"ל החינוך וראש הממשלה שכל בית ספר שהוא יצטרך לקבל את יוצאי אתיופיה צריך לקבל. אם הם ינקטו בצעדים חמורים ביותר תאמין לי שהדבר הזה יפתר. ברגע שהם לא ינקטו אף אחד לא יעמוד בדרישות האלה כדי שהילדים האלה ישולבו. אם לא יהיה כך המצב ילך ויהיה חמור וזה יביא אותנו למצב שאנחנו והחברה הישראלית כולה תבחן בעתיד.
בועז אורגד: זאת אומרת אתה מציע למשל תלמידים שנמצאים בבית ספר שרובו תלמידים ממוצא אתיופי לקחת אותם ולפזר אותם בבתי ספר אחרים ושהרשות המקומית ומשרד החינוך ידאגו להם להסעות לאותם בתי ספר שנמצאים רחוק ממקום המגורים שלהם?
דני קסהון: בהחלט. בהחלט. זה לא צריך להיות רישום לפי אזור המגורים. צריך להיות פתוח הרישום כדי שאותו הורה ידע לאן לרשום את הילד שלו, לאיפה שהוא רוצה ולא להגביל אותו ולא להגיד לו אתה רק שייך לאזור הזה.
בועז אורגד: אבל לפעמים ואתה מכיר היטב את הקהילה האתיופית ההורים עצמם של הילדים ממוצא אתיופי לא תמיד מודעים לזכויות שלהם, לא תמיד יודעים שהם יכולים לרשום את הילדים שלהם לבתי ספר אחרים ברחבי העיר ותמיד, חושבים שהם צריכים לרשום את הילדים רק לבית ספר קרוב למקום מגוריהם.
דני קסהון: נכון בגלל זה מנצלים את העובדה הזאת שכל הורה לא מודע לזכויות שלו, מנצלים את זה. ממקדים אותם בבית ספר אחד ויוצרים גטו. זה למעשה מעשה נוראי שיכול להתפוצץ לנו בפנים אז לכן צריך לפזר לאלתר כל בית ספר שהוא יוצאי אתיופיה כמו ניר עציון בפתח תקווה, יש גם במקומות אחרים. אותו בית ספר צריך לפזר אותו כדי שיהיה פתרון לכולם.
בועז אורגד: זו הצעה בהחלט מעניינת, נמשיך לעקוב אחריה גם לגבי מה שקורה בפתח תקווה, גם לגבי מקומות אחרים. כאמור התייחסנו לכאן למה שקורה בנתניה, אולי הנושא הזה גם ימשיך ויעלה לסדר היום. דני קסהון, מנכ"ל נציגות הארגונים של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל, תודה לך על השיחה הזאת.
דני קסהון: תודה לכם.
בועז אורגד: כל טוב. כאמור אלו דברים ברורים שאומר דני קסהון ואנחנו רק נתנו דוגמא מנתניה לפחות לגבי שלושה בתי ספר שעל פי המידע שברשותנו רובם עם תלמידים יוצאי אתיופיה. כולם אגב בתי ספר ממלכתיים דתיים, לא בתי ספר פרטיים, ממלכתיים דתיים ששייכים למערכת החינוך הממלכתי דתי במדינת ישראל. בנתניה מדובר על בית ספר שחל בשיכון ותיקים, בית הספר רמב"ם בשכונת אזורים ובית הספר רשי בקרית נורדאו בנתניה. נמשיך לעקוב גם בנושא המעניין הזה.
טוחן מדיה - בניית אתרים באינטרנט