על אף שההיסטוריה הלאומית שלנו מצביעה על חוויות של הדרה ואפליה, מערכת החינוך במדינה מנציחה תרבות של קיפוח והיעדר שוויון. (1/9/10)

מצלמות משוכללות, מורים פורשי היי־טק בלבוש אופנתי, מחשב לכל ילד, תגבור ערבית ליהודים ועברית לערבים - אלה הם רק מקצת החידושים שמרעיף עלינו משרד החינוך בשבועות האחרונים, לקראת פתיחת שנת הלימודים. (30/8/10)

אז שכחנו את הנכבה ועשינו היכרות מחודשת עם ז'בוטינסקי - אבל מה עם ההבטחה "להשיב את כבוד מקצוע ההוראה"? כנראה יותר חשוב לקנות עוד מטוסי קרב. (23/8/10)

למעלה ממחצית הילדים בירושלים המזרחים אינם יכולים להשתלב במערכת החינוך הציבורית, למרות שהם זכאים לה מתוקף חוק חינוך חובה חינם. (ידיעות אחרונות, 23/8/10)

שני ילדים ישראלים, לשניהם אותה מנת משכל ויכולת למידה, עולים לכיתה א'. את כניסת האחד לבית ספר מטופח ביישוב מבוסס, מלווה תנועה ערה של כסף, יותר מ-6 מיליארד שקל בשנה לפי הערכות, המורכבים בעיקר מתשלומים נוספים של ההורים, שיעורים פרטיים ומימון מערכת החינוך בידי הרשויות המקומיות.
(9/8/10)

לא רק גודל תקציב החינוך משפיע על רמת ההישגים. תנאי משלים הוא ניצול המשאבים הקיימים לקידום הלמידה בדרכים חדשות ויצירתיות. (4/8/2010)

האחראים על החינוך בישראל יודעים שאנו נמצאים במרכזו של אזור אסון, הם יודעים שאם לא יהיה שינוי דרמטי במצב החינוך, נאבד את יתרוננו האיכותי, מה שמסכן את קיומה של מדינת ישראל, והם יודעים שהילדים שלנו מקבלים חינוך גרוע מפני שגם להם יש ילדים. (ידיעות אחרונות, 2/7/2010)

כאשר מדברים במשרד החינוך על "הישגים" מתכוונים באופן קבוע לציונים כמותיים- במבחני מיצ"ב, בגרות או מבחנים בינלאומיים- בתחומי העברית, אנגלית, מתמטיקה ומדעים. האם באמת אלה ההישגים החשובים לתלמידים ולחברה בשנת 2010? (ידיעות אחרונות, 1/7/2010)

הלקח של פרשת עמנואל הוא כי המדינה חייבת לצמצמם את הפרטת החינוך, שגורם לדעיכתו המתמשכת של החינוך הציבורי. הורים שרוצים בית ספר פרטי – שישלמו מכיסם. (23/6/2010, nrg)

אף שאיש לא יודה בכך, שני הזרמים שאינם ממלכתיים נולדו כדי לשרת את צורכי החינוך החרדי. הרוב הגדול של בתי הספר החרדיים נמצאים תחת ההגדרה של "מוכר שאינו רשמי". (21/6/2010)

שנים רבות היתה מלחמת התרבויות תלוייה מעלינו כחשרת עננים, כאיום. עכשיו הוא מתממש; המלחמה פרצה. מרד החרדים הגדול התחיל, והוא מתחולל בחזיתות רבות: בירושלים, באשקלון, ביפו, בעמנואל, בבאר שבע, אין מקום בטוח. הציבור החרדי, שמאז ומתמיד קיצץ בנטיעות שלנו, עכשיו הוא עוקר אותן משורש. (17/6/2010)

בסוגיית הפערים החברתיים ישראל כורה את הבור של עצמה. הכל חינוך, עמותה לקידום החינוך בישראל שהקים דב לאוטמן, ערכה מחקר בנוגע להקצאת משאבים במערכת החינוך - כדי לבדוק עד כמה מערכת החינוך היא פרוגרסיבית ומשקיעה יותר משאבי חינוך בקרב השכבות החלשות. (9/6/2010)

תהליך החיטוב החל בשנת 1968 כחלק מהרצון להלחם בתופעת הנשירה מבתי הספר. מטרת החטיבות היתה לצמצם את הלם המעבר מבית הספר היסודי הקטן והחם לתיכון הגדול, ההטרוגני וההשגי. מטרה נוספת היתה לוודא שהילדים מקבלים חינוך מאנשי מקצוע שהתמקצעו בתחום אותו הם מלמדים ולא ממורים כלליים. (8/6/2010)

שוב מתעורר הוויכוח על לימודי הליבה במגזר החרדי, וטוב שכך. זהו עניין חשוב הנוגע בלב הסבך של קיום משותף בחברה רב-תרבותית. אלא שלאחדים אצה הדרך להכריע אותו באמצעים גיליוטיניים: הם פנו לבג"ץ בבקשה שיבטל את חוק הכנסת, יאכוף על החרדים את לימודי הליבה או ימנע מהם כל תקצוב. (23/5/2010)

בימים אלה מבקר בארץ ג'ואל קליין, מי שהוביל את רפורמת ניו-יורק לחינוך. עקרונות מרכזיים ברפורמה של קליין יכולים לשמש מקור להשראה. שר החינוך הישראלי, גדעון סער, מגלה פעלתנות ראויה מתוך רצון אמיתי לשיפור מערכת החינוך. (10/5/2010)

שתי דעות בעקבות מתקפתו של ראש עיריית תל אביב נגד החינוך החרדי. (ynet, 4/5/2010)

אין אף מדינה בעולם בה הממשלה מממנת את החינוך הפרטי. אין אף מדינה בעולם בה לנציגי משרד החינוך אסור להכנס לבית ספר שהם משלמים את החשבונות שלו (במלואם, 100% מהתשלומים). אין אף מדינה בעולם שבה מורים מסרבים להציג את תוכנית הלימודים לגוף המשלם את משכורתם. (2/5/2010)

בניסוח בוטה, ההכרעה העומדת בפנינו היא אירופה או אירן. כפי שזה נראה כרגע אנו מובלים בקלות אל חיקו של העולם השלישי. (28/4/2010)

יתרת החשבון שלנו אינה הפרמטר היחיד לבחון את מצבנו. רצוי להסתכל על עוד כמה דברים. מה מבטיח שיתרת החשבון שלנו תגדל? השקעה בעתיד שלנו. אם זה בחינוך, אם בתשתיות, אם בשוק העבודה ואם בניהול תקין של הכלכלה הישראלית. (16/4/2010)

ח"כ הטרייה עינת וילף, הפועלת בשדה החינוכי מזה שנים, יצאה לעשרות בתי ספר על מנת לחוש את השטח ולנסות להטמיע את תורתה. קראו את רשמיה ומסקנותיה בכתבה המצורפת. (1/4/2010)

מקומם של מורים מהשטח והשפעתם בוועדות אינו פרופורציונאלי ביחס לאנשי האקדמיה. רבים מהמורים חשים שמשקל הדעות שהם משמיעים בוועדות המקצוע אינו זוכה ליחס המתאים, והתוצאה היא בהתאם : נתק מוחלט. אך כולם מרוצים ששוב האקדמיה הביעה את דעתה. (3/32010)

הישגים לימודיים איכותיים משולבים באקלים מיטבי הכולל חיי חברה, הוגנים וטובים היוצרים צמיחה ולמידה מעולים הם יעדים חשובים במיוחד, אף הם בדור זה. מתברר יותר ויותר כי האיכויות תלויות בדרכי הערכה,במגוון שיטות ודרכים. (1/3/2010)

המועצה למצוינות חינוכית (NCEE) , גוף שהוקם ע"י גורדון בראון, ראש הממשלה הבריטי, במטרה לפעול כצוות היגוי להכוונת החינוך, פרסמה לפני כשנה תוכנית שמטרתה, שוב, שיפור מערכת החינוך הבריטית. ע"פ התוכנית, בתי הספר התיכוניים באנגליה ידורגו ע"פ מספר הבוגרים שלהם שילמדו באוניברסיטאות המובילות. (4/2/2010)

מערכת החינוך בישראל מופקדת בידי פוליטיקאים המונעים לרוב משיקולים פוליטיים צרים, ואשר שדה ראייתם ואופק חזונם מוגבלים לתקופת כהונתם בלבד. כל שר ותוכניותיו, בלא יכולת ממשית לקדם רפורמות משמעותיות לאורך זמן. הפתרון לכך הוא הקמתה של "רשות ממלכתית לחינוך", שתפעל באופן מקצועי וחסר פניות להגדרת יעדי המערכת. (20/1/2010)

העשור האחרון אכן מאכזב, אלא שאת האצבע המאשימה לא צריך להפנות לכיוון המורים . גם לא צריך ליחס לתלמידים עדיפות על פני המורים - התלמידים כיום לא בהכרח בקיעים באקטואליה למרות ואולי בגלל גוגל והאינטרנט.... יש לשים לב לתהליכים שהתרחשו במערכת החינוך בעשור האחרון ובגללם הגענו לאן שאנחנו ניצבים כיום. (6/1/2010)

מבין שלוש בעיות היסוד של מערכת החינוך - חלוקה שבטית לזרמים דתיים ואידיאולוגיים; הישגים נמוכים לעומת העולם ופערים גדולים בין בתי הספר ובתוכם; ושכר מורים הנמוך בהשוואה למדינות המערב - רק בזו האחרונה ניתן לטפל במהירות יחסית. (2/1/2010)

מי שמבקר בבתי הספר השונים נוכח לדעת כי יש ניצנים של שימוש במחשבים לצורכי הוראה ולמידה, אך בפועל בתי הספר ממשיכים לפעול כבעבר ומרבית הטכנולוגיה סגורה בחדר המחשבים. (14/12/2009)

בתקופת גיל ההתבגרות- תקופת ביניים רגישה - שבה נסגרה הדלת לעולם הילדות ועדיין לא נפתחת דלת הכניסה לעולם המבוגרים - נושא הלימודים וההליכה לבית הספר עלול להפוך לנושא רגיש ובעייתי במיוחד. התייחסות נכונה של המבוגרים: ההורים והצוות החינוכי- יכולה לעזור לצלוח תקופה זו.
(13/12/2009)

גם אם תשתנה מדיניות הממשלה ביחס לחינוך, היא לא תצליח לגשר על הפער העצום שנפער בין ההשקעות לבין הצרכים והציפיות . בנישה הזו נדרשת מעורבות גופים וגורמים חיצוניים. (4/12/2009)

ציבור המבקש לפטור אותו ממעגל הליבה מבקש להכריז על רצונו בשייכות חלקית. הצטרפותו מבטיחה התחשבות לאומית בערכיו ובאמונותיו. כך ניתן לקבוע, ללא ספק, שאין מה שפוגע ביהדותה של מדינת ישראל ובחשיפתם של ילדי ישראל לערכי היסוד של היהדות, כמו פרישתם המכוונת של המנהיגות החרדית מעיצוב ליבה כלל ישראלית. (15/11/09)